הגהות חוות יאיר על בבא מציעא מח:

לשון רש"י שבגמ' חייב להעמיד לו חמור. שהרי חמור זה שעבד לו או יחזיר לו שכרו. ונ"ב צ"ע דלכאורה מיירי דאכתי לא נתן לו שכרו דכל שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ועוד דזימנין שצריך להוסיף על שכרו וק"ל:

התוספות הקשו למ"ד תחלתו בפשיעה וכו'. וצ"ע למה לא מקשו אבבא קמייתא. עוד הקשו על מ"ש אם מחמת המעלה היכי ידעינן:

צ"ע א"כ ליתני הר והר. ובתוס' הקשו כך על אוקימתא דרבא ע"ש:

בגמ' מקשה דלמא מפני חשד וגבי ההיא חלוק הוי מצי לאקשויי דלמא דוקא לכתחלה הוא דאסור וכר"ג ס"ל והכי מוכח ממ"ש לקמן אשה רוכב עליו איש ואפי' לכתחלה: