הגהות חוות יאיר על בבא קמא לב:

נ"ב צ"ע מעלו בה צמחים מחמת המכה או חיתה ונסתרה וכו' דריש פירקין ויש לחלק בין רפוי לשבת. עי' בש"ע ח"מ סי' ת"כ סי"ט דלא קשה מידי ועוד צל"ע על פי' רש"י בקרא והוא מדרז"ל מלמד שחובשין אותו דאי מיירי בידוע שהמכה ספק נפשות פשיטא ואם לאו אפי' ימות זה פטור המכה כבמשנה דסנהדרין:

נ"ב כה"ג לקמן ברי"ף פ"י גבי שטף נהר חמורו וחמור חבירו כו':

נ"ב עי' לעיל ברי"ף בריש פרק המניח:

נ"ב עי' בתוס' שהקשו מגמ' פ' ח"ה דף ל"ו ע"א שאמר לא חציף אינשי. ופירשו שם ר"ל לקיטת פירות והרשב"ם גרס שם אגדריה ע"ש ורוב הפוסקים הסכימו דשם שאני דאמר איזיל וכו' עי' טור וב"י סי' קל"ז ע"ש בש"ע סי' כ"ג:

נ"ב עי' לקמן ברי"ף ב"ב פ' יש נוחלין ד"ה ההוא דאתא לקמיה דר"ח א"ל מוחזק אני:

נ"ב ולא נאסר רק השחתת חנם או למצור וכ"ש סרק:

נ"ב והרא"ש כתב שהוא נגחן וצל"ע דלענ"ד אפי' הרג אדם ולא נגמר דינו חייב ההורגו שהרי שחטו בעליו בשרו מותר וצ"ע אם נגמר דינו לסקילה איך הרגו זה וע"ע מ"ש הרא"ש אילן עומד לקציצה: