הפלאה על כתובות רכד

דור שבן דוד בא. עמ"ש מהרש"א ז"ל בסנהדרין דף צ"ה בפסוק ליוצא ובא אין שלום אף ת"ח שנאמר בהן שלום רב לאוהבי תורתיך. ופי' הוא ז"ל ליוצא ובא במלחמתה של תורה ושהוא ענין הקטגוריא שאמר בכאן מחמת שרבו המחלוקות. אבל לעתיד כתיב וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך יראה לפרש כפשוטו כי בכל מחלוקת צריך להיות הלכה כדברי אחד מהן. ואחז"ל גבי דהע"ה וה' אתו שהלכה כמותו הרי בכל ת"ח כן אם ה' עמו הלכה כמותו. ולפי שנאמר וכל בניך למודי ה' ר"ל שכל אחד יהיה ה' עמו ויהיה הלכה כמותו א"כ בהכרח שהכל יכוונו לדעת אחת ולא יהא מחלוקת וממילא ורב שלום בניך. ויש לפרש עוד מפני שכבר כתבנו דכתיב בישראל הן עם לבדד ישכון שצריך שיהיה ביניהם אחדות אמיתי וידוע מה שאמר ר"ע כשהייתי ע"ה וכו' א"כ לכאורה הוא מן הנמנע שיהיה שלום לכל ישראל כאיש אחד. אך כבר כתבו המפרשים הראשונים שזהו בע"ה שהיו בעת ההיא שלא הכירו את בוראם כדאיתא בפסחים אבל בדורות האחרונים שרוב העם יש להם ידיעה באמיתות הבורא ובמצותיו וחקיו ומשפטיו אף שאינם כולם בעלי תורה יתאחדו זה בזה כענין יששכר וזבולן כמ"ש לעיל. אך עדיין הוא מן הנמנע שיהיו כולם כן עד ירחם ה' עמו ומלאה הארץ דעה. ויקוים מקרא שכתב (ירמיה ל"א) ולא ילמדו עוד איש את רעהו *) לאמר דעו את ה' כי כולם יודעים אותי למקטנם ועד גדולם וגו' ר"ל אף שגם בעת ההיא יהיו קטנים וגדולים בדעת. אבל כולם יודעים את ה' ויהיה להם ידיעה גדולה באמיתות הבורא ואז יהיה אהבה נפלאה ואחדות גמור כל ישראל כאחד. וז"ש כל בניך למודי ה' שכולם יהיה להם ידיעה באמיתות הבורא אז רב שלום בניך. עושה שלום במרומיו הוא יתן שלום בארץ וישכון שכינת עוזו בתוכינו. והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד במהרה בימינו:

אמן

רני רני השיטה בשיר ורון. עורי עורי עורי חבצלת השרון. שימי אל לבך לזכרון. אהבת עוז הדרת מלך בישורון. להודות על כל הטוב והכשרון. ולברך על השלמים ועל המוגמרין. מפרק ראשון עד אחרון:

החילו לאלקים עוד נשוב לבצרון. ותשוב העבודה לבני אהרן ולוים לשירם ולזמרן ולשכת הגזית לסנהדרין. בראש ההרים אשר במאדר יאדרון. כמ"ש גדול יהיה הבית האחרון. וירננו שוכני עפר ויקיצו ישיני חברון. במהרה בימינו: אמן: