הדר זקנים על התורה, שמות כב:כד

אם כסף. אם זה חובה כמו אשר וכן ואם מזבח אבנים. ואם תקריב מנחת בכורים אבל אם כופר יושת. נהי נמי דר"ל בלשון אשר אינו קרוי חובה שהרי חובתו בא לו על גרמיו. ונגיחת שורו. ומשום הכי פירש הקונדריס דליכא כי אם ג' אם דמשמשין לשון חובה. וה"ר יהודה חסיד אומר לפי' נכתב בלשון אם לפי שפעמים שהוא לשון רשות כגון הלוה ואינו משלם:

אם כסף תלוה את עמי. מדרש תנחומא כל המלוה לעני זוכה ליכנס במחיצתו של הקב"ה שנאמר אם כסף תלוה את עמי קרי ביה את עמי במחיצתי:

במה ישכב. אף אני מזהירך שתשיבנו לו כי במה ישכב:

כי חנון אני. אעפ"י שבדין לקחתו הימנו אני חנון ואינני רוצה שתדחקנו יותר מדאי ואם אתה רוצה ליפרע ממנו בקו המשפט גם אני כשיהיה לי חוב עליך אפרע ממך ומהו הצעקה שצועק אומר כן רבון העולמים נבראתי בצלמותך כמותו. והוא שוכב בהנאה במטתו ואין לי במה לשכב. אך קשה שלא מצינו חנון לרעה. לכך נראה לפ' הכי. עד בא השמש תשיבנו לו כסות יום. וכסות לילה עד הבקר ואם תעשה כן ושמעתי כי חנון אני. ר"ל כשיתפלל עליך על הטובה שעשית לו אשעה ואשמע תפלתו לפי כי חנון אני והיינו דכתיב כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך: