הדר זקנים על התורה, שמות כב:כא

כל אלמנה ויתום. מאחר שהתחיל לדבר בענוים נקט אלו:

אם ענה תענה אותו. מילתא באפי נפשה היא. כלומר אם רוצה לענותך תענה אותו ואז תתענה:

כי אם צעוק יצעק אלי. יש לפרש כי זה לשון דילמא. וה"ק שמא אם ראוי הוא ויצעק אלי שמוע אשמע צעקתו. ואם אינו ראוי לא אשמע צעקתו:

שמוע אשמע צעקתו. פ"ה גיזם ולא פי' עונשם והוי כמו לכן כל הורג קין. וא"ת והלא פירש העונש דבתריה דכתיב וחרה אפי בכם. י"ל דהיינו כי צעק אל הקב"ה אבל כי לא צעק אל הקב"ה מן הענוי לא פי' מה דינו. והשתא הוי דומיא דכל הורג קין:

נשיכם אלמנות. פי' אינו ר"ל אלמנות שמתו בעליהן ממש אלא קללה אחרת היא. ומה היא הקללה שילכו בעליהן בארץ מרחק. ולכך קרי להן אלמנות שלא יהא להם עדים שיוכלו להנשא וישבו עגונות ובניכם יתומים שלא יוכלו לירד בנכסי אביהם: