העמק דבר על במדבר לג:נג

והורשתם. כאן הפי׳ מלשון ירושה וכ״כ הרמב״ן:

וישבתם בה. דרשו בקידושין דכ״ו במה תורישו בישיבה. וע׳ נוס׳ הגמ׳ בשאלתות פ׳ ויחי:

כי לכם וגו׳. טעם הוא האיך נקנית כולה בישיבה. והרי הזוכה מהפקר בעי חזקה בכל שדה בפ״ע. מש״ה פירש הכתוב שאינו כהפקר. אלא. כי לכם נתתי וגו׳. ומתנה כמכירה ונתן מעות היא לדעת הר״ח בתוס׳ קידושין דכ״ז ב׳. והכי דעת הרמב״ם וש״ע. אפי׳ לדעת הפוסקים דמתנה אינו כמתן מעות. מכ״מ מתנת הקב״ה לישראל ודאי דומה למכר במ״מ. ופי׳ לכם היינו לאותו הדור שהם יכוונו לרשת אותה :

ועדיין ראוי הי׳ להיות סדר הפסוק וישבתם בארץ וירשתם אותה כי לכם וגו׳. אלא למדנו עוד דבעינן שידעו בשעת ישיבה שקונין בזה ולא ישיבה בעלמא. והוי כדאי׳ ביבמות דנ״ב בעודר בנכסי הגר וכסבור שלו היא לא קני. וה״נ אי ישבו שלא לשם ירושה לא קנו. אלא והורשתם את הארץ וישבתם בה: