העמק דבר על במדבר כח:ד

את הכבש אחד. כבר דייק הראב״ע שמצד לשה״ק הי׳ ראוי לכתוב האחד. וכ״ה בפ׳ תצוה. ונראה ברור דאך מזה דרשו בזבחים די״ב לבן בתירא אחד תעשה בבוקר ולא שנים בבוקר. וקאי האי אחד לתעשה שאחריו. אבל זה אינו אלא לב״ב דס״ל משמעות בה״ע כשר כל היום. אבל לרבנן הגיע לנו הדרש ביומא שם אחד יביאו ולא שנים ביחד כפי שהייתי מדייק מלשון שנים ליום כמש״כ לעיל . וכ״ז בא״י. אבל במדבר דכתיב ג״כ שנים ליום. וכתיב הכבש האחד. באמת הי׳ המצוה להביא שני התמידים יחד. ונבחר הא׳ המיוחד בבוקר וכדאי׳ במגילה דכ״ח האחד המיוחד. והשני לבה״ע. וטעם השנוי מובן לפי דברינו דבמדבר באו התמידים משום אור שני תורות כמש״כ מש״ה היה תמיד הבוקר בשביל יעוד של תורה שבכתב. ותמיד של בה״ע בשביל יעוד וסיעתא דשמיא של תורה שבע״פ ובאשר ששפעת תורה שבע״פ מקורה נובע מתורה שבכתב. ע״כ המיוחד בא בבוקר והשני בערב. משא״כ בא״י נשתוו צרכי שניהם ביום ובלילה בעניני פרנסה: