העמק דבר על במדבר יט:יח

ועל הנוגע. ממש:

בעצם. כאן לא פירש בעצם אדם. דמגע ממש מטמא בכ״ש היינו כשעורה אפילו אינו ניכר מצד עצמו. אך מכ״מ בעינן לדעת שהעצם הוא של אדם ולא של נבלה. והיינו דמפרש הכתוב או בחלל או במת או בקבר. שידע שהעצם הוא של חלל שנהרג או של מת. או שנמצא העצם בקבר ומסתמא הוא של אדם. שאין קוברין בהמה ובזה מובן יפה שנוי הסדר בזה המקרא מן מקרא ט״ז. וכתיב בחלל בפ״ע ובמת בפ״ע ללמדנו דאע״ג דעצם הנמצא אצל חלל אפשר שנפרש בעודו חי. ומכ״מ טמא וכן פי׳ בת״י. אלא דפליגי בזה תנאי בעדיות פ״ו אם דוקא אבר או עצם כ״ש: