העמק דבר על ויקרא ו:ג

ולבש הכהן. אע״ג שגם ההפוכי בצנורא את האברים כל הלילה היה בבגדי כהונה מכ״מ החל הכתוב בהרמת הדשן מתחלה ולבש הכהן. משום שהיה כהן חדש מתחלף אז ומלאכתו ראשונה היתה תרה״ד:

מדו בד. פירש הת״א לבושין דבוץ. ופי׳ מדו. כל בגדיו. והא דכתיב ומכנסי בד בפ״ע הוא כדי ללמדנו שילבשם על בשרו בלי חציצה. אבל זה הפי׳ אינו אלא למ״ד דאבנט של כה״ד היה בד. אכן אנן קיי״ל שהיה של כלאים כמש״כ בפר׳ פקודי ואם כן א״א לפרש הכי שהרי מדו בד כתיב. אלא כפרש״י מדו היא הכתונת ומה ת״ל מדו כמדתו. והא דלא כתיב באמת אבנט ומגבעות ללמדנו שאך הכתנת בעינן אחר. משום שיהא כמדתו מצומצם. משא״כ מגבעות ואבנט אפשר ללבוש אותם של כהן ששימש ביום העבר וכמש״כ ג״כ בפר׳ פקודי עה״פ ואת האבנט וגו׳: