העמק דבר על בראשית ו:ה

וירא ה׳. במשך מאה ועשרים שנה ראה כי רעת האדם רבה והולכת יותר ויותר מאשר לפנים:

רק רע כל היום. ידוע דרע הוא בין אדם לחבירו. העיד הכתוב איך שהאדם אבד כ״כ דעת אנושי עד שכל מחשבותיהם הי׳ איך להרע לאחרים. וממילא היו גרועים גם מחיות באשר אין בהם דעת כ״כ להזיק כמו אדם. וגם בחיה אין המדה באה ע״י קלקול אלא בטבעה הוא לטרוף כדי צרכו משא״כ אדם שהגיע לידי כך. הוא מצד השחתת הטבע ונעשה בהרגל כמו טבע השני להזיק כל האפשר. וע״ע מש״כ בס׳ ויקרא כ״ה ע״ז ולהלן פ׳ נח שביארנו דהשחתת הדעת בתאוה מביא אח״כ גם להיות רק רע בין אדם לחבירו: