העמק דבר על בראשית כד:ג

ואשביעך. לא אמר לו השבעה לי בה׳ וגו׳ כמו שאמר יעקב ליוסף אלא אשביעך בע״כ. וזהו מושבע מפי אחרים והאדון יכול להשביע את עבדו בע״כ :

בה׳. ביוסף כתיב סתם השבעה לי ולא כתיב בה׳ משום דשבועה סתם הוי ג״כ שבועה. והא דכתיב בשאול ודוד השבעה לי בה׳ אם תכרית את זרעי וגו׳ הוא משום שלא הי׳ נאמן בעיניו ואולי מבטל בלבו. ע״כ ביקש שיזכיר את ה׳ ובודאי לא יזכיר לבטלה. משא״כ מושבע מפי אחר בעינן דוקא בה׳ בפירוש :

אלהי השמים ואלהי הארץ. כך הי׳ הרגל לשון א״א להרגיל בפי הבריות שהקב״ה משגיח בשמים ובארץ כמש״כ לעיל י״ד י״ט:

אשר לא תקח אשה לבני. אין אליעזר אדון ליצחק להשיאו אשה. אלא בל״ס הי׳ תחלה דברים ביניהם. והוחלט שהעבד ישתדל לקחת אשה ליצחק באשר יצחק אינו יכול לצאת חוץ לא״י וגם אינו יכול לקחת אשה אלא מחו״ל. ואחר שהוחלט הדבר השביעו כך:

אשר אנכי יושב בקרבו. אע״ג שהזהירו לילך דוקא לבית אביו מכ״מ לא השביעו אלא על הכנעני באשר ע״ז הוא חשוד שיתעצל ללכת למרחקים ויקח אשה מבנות הכנעני ויאמר שהיא מארמי. מש״ה דייק אשר אנכי וגו׳. עוד י״ל שבא לכלול אפי׳ מאומה אחרת היושבת בא״י רק שמשועבדים לכנעני הרי הם ככנענים כמש״כ לעיל י״ב ו׳: