האוצר מספורי צדיקים פו

שעשו הם בעצמם על היהודים יהי' נעשה להם וכן נתקיים להם הכל כמו שאמר האוה"ח הקדוש ואח"ז הלך לדרכו והמלך השיב להם גמולם בראשם ועשה בהם שפטים כאשר זממו לעשות בהיהודים ושקטה הארץ וגם המלך עשה טובות רבות ליהודים בני מדינתו והשי"ת ישלח לנו במהרה ג"צ אמן: מעשה נוראה מהרב הרמב"ן זצ"ל הרב הרמב"ן ז"ל הלך פ"א ביומא דפגרא עם תלמידיו אל חוף הים בעיר ברצלונה וראו איך שהאומנים הי' גומרים ספינה גדולה וחדשה ונתאספו שמה הרבה אומנים לגלול הספינה להים ולא הי' יכולין לגררה מרוב גדלה ונתאספו שם הרבה אנשים ואף המלך הי' שם ויהי' כראות הרמב"ן רוב העבודה והעצות שבקשו האנשים ועוד אינו יכולין להסיע ממקומה אמר לתלמידיו בלחש ראו איך הרבה אנשים ביקשו עצות להביאה להים אם הי' ברצוני הייתי מביאה תיכף לים בנקל בלי שום טרחה אך באמרי פי לבד. וסובב הדבר שהגיעו הדברים האלה לאזני המלך ויהי כשמוע המלך דברים האלה צוה להביא לפניו הרמב"ן ז"ל וביקש ממנו וצוה לו שתיכף יעשה לעיניו ולעיני כל הנאספים שמה כמו שהתפאר לפני תלמידיו ואם לא דמו בראשו. וכראות הרמב"ן שאין לו מקום לברוח וירא מאד שאם יגיד להמלך פן ירצה ממנו ללמדו אופן ההשבעה או שיעליל עליו המלך שהוא מכשף לכן צוה שיכין לו ספינה קטנה בים עם מלח אחד כדי שתיכף אחר שיבוא הספינה לים יוכל לברוח מפני המלך וכן הי' המלך צוה תיכף להכין לו ספינה קטנה בים עם מלח להנהיג הספינה והוא נכנס בה ואח"ז השביע הספינה הגדולה ותבוא אליו תיכף מעצמה בהים והי' לפלא בעיני כל הרואים ואח"ז תיכף כתב פסקא בשם קפיצת הדרך וישימה בקצה ספינתו הקטנה וירדם המלח ותלך הספינה מעצמה בשעה קטנה למרחוק מאד מהעיר ברצלונה. ויהי' כשהגיע הרמב"ן למחוז חפצו הקיץ המלח והכיר שהם כעת במדינה אחרת הרחק מאד מעיר מגורו ויחרד המלח מאד ושאל להרמב"ן עצה איך לשוב למקומו בים גדול ובמרחק רב כזה עם ספינתו הקטנה אז השיבו הרמב"ן והבטיחו שבל יירא כלל ונתן לו פסקא קטנה ויצווהו להניחו בקצה ספינתו ואז תלך הספינה מעצמה למקום מגורו אך שצוה לו אשר תיכף כאשר