האוצר מספורי צדיקים ו

כן ידוע מאמר חז"ל (ביבמות דצ"ו ע"ב) מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים, וכי אפשר לו לאדם לגור בב' עולמים, אלא שהתפלל דוד המלך ע"ה שיאמרו אחר מותו דבר שמועה משמו כו' כאלו שפתותיו דובבות בקבר. ע"כ. ובזה אתי שפיר ומתורץ הדקדוקים הנז"ל, דהמשנה הנ"ל באבות מיירי גם בשנים שיושבים ועוסקים בד"ת היינו בסיפורי צדיקים וגם בזה אמרה המשנה "שכינה שרויה ביניהם" וגורמים בזה אור הקדושה. וראיה מהפסוק הזה אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו יראי ה' היינו הצדיקים איש אל רעהו הם אלו האנשים שמספרים עכשיו ביניהם מהצדיקים, וא"ש הלשון נדברו בלשון נפעל, היינו יראי ה' שהם הצדיקים, הם נדברים בין איש לרעהו, ובזה ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, היינו שנצמח מזה פעולה טובה לשניהם, ליראי ה', היינו להצדיקים שמדברים מהם, שעי"ז שפתיתם דובבות בקבר, ולחושבי שמו, הם אלו האנשים שיושבים פה ומדברים ביניהם, שגם להם פעולה טובה, ששכינה שרויה ביניהם ונזרמים השראת האור דהקדושה, ובזה יומתק לחיך פירש"י ורע"ב שפירשו איש אל רעהו הרי כאן שנים, היינו שהפעולה הטובה היא לשנים להצדיקים הנדברים, ולהאנשים המדברים, והבן ודפח"ח, ע"כ דברי קדשו, זכותו יגן עלינו ועכ"י אמן: המעתיק ספר הנחמד הקדוש שער התפלה מהרה"ק ה"ר חיים זצוק"ל טטשערנוויץ הישיש המופלג מוה' הירש גרשון ז"ל כמבואר בהקדמה בספר הנ"ל והרה"ק ה"ר מרדכי זצ"ל מקרעמיניץ שכרו להעתיקו שיהיה ראוי ליתנו להדפוס, סיפר הר' הי"ג הנ"ל, שנסע לכ"ק אדמו"ר הזקן מרוזין זצ"ל, ובבואו לפניו לקבל פרידת שלום לנסוע לביתו, אמר לו רהיג"ר להרה"ק מרוזין מי יודע אם אזכה לחזות עוד את פניכם בחיים חיותי, לכן בבקשה מכם הגידו לי איזו דיבורים טובים זיי זאלין מיר ניצין אויף תמיד, הרהיג"ר המבקש היה סבור שיאמר לו הרב שיבאו למחר כי צריך ישוב דעת לומר לו דיבורים יקרים, למופלג בחכמה כמוהו, והרה"ק השיב לו תיכף ומיד אני אגיד לכם דיבורים טובים זיי זאלין אייך ניצין אויף תמיד, קודם ביאת המשיח וועט הענגין דאס יודישקייט אויף א האר, איז די עצה מי זאל זיך צו נויף געהן בכל שבת מי זאל שמוכן פון צדיקים, זה הוא לחיזוק האמונה, וזה מרומז בכתוב בתורה, האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים, האספו עשו לכם אסיפות, ואגידה לכם עשו לכם אגודות, הפעולה מזה, אשר יקרא אתכם באחרית הימים, יקרא מלשון קר וצונן וואס וועט אייך קאלט מאחין באחרית הימים, האסיפה והאגודה יהיה תרופה לזה, ואני מתנה עמכם ג' תנאים, איר זאלט דאס מקיים זיין, איר זאלט דאס נידענקין, איר זאלט דאס תמיד דער ציילין, ע"כ דברי קדשו: וכעין זה אמר גדול א' שזה רמוז בקרא, לא תאספון לתת תבן לעם כו', תיבה תאפסו"ן היא באל"ף באמצע התיבה שלא כמשפט, הוא רמז לזה, כי פרע"ה הוא הס"מ אותיות פרע"ה הוא הער"ף כמ"ש בספרים, הס"מ טען ואמר לא תאספו"ן, לא תעשו אסופות, פן יוגרם מזה לתת להם תבן, תבן ר"ת ב'מסתרים ת'בכה נ'פשי, והס"מ אינו רוצה זה במובן. ע"כ צריכין לעשות היפוך רצון הס"מ ודוקא להתאסף וכו' שמזה יוגרם הר"ת תבן. במסתרים תבכה נפשי, היינו הרהורי תשובה להשי"ת ע"כ דפח"ח... הנה משני מעשיות האלו מדברים הקדישים האלו מאלו הצדיקים הקדושים זי"ע ועכ"י יובן היטב לכל מביני מדע ולכל המאמינים בה' ית"ש ובצדיקי הדור כמו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו. גודל ויקרת הדבר זה להאמין בצדיקי הדורות שבצילם אנו חיים בעוה"ז ובעוה"ב כידוע ליודעים וזה הוא לשון הזהב של אדמו"ר הגאון הקדוש האלקי הרל"י זצוק"ל בספרו הנחמד ספר קדושת לוי בליקוטים דק"ב