האוצר מספורי צדיקים מט

ורבא לקח הספר הזה ועיין בו מתחלתו עד סופו, ויצא, ורצה ליתן לדפוס הספר הזה שהוציא בזכרונו הנפלא, [זכרונו הק' היה פלא והפלא יחיד בדור, ובפעם אחד שלמד איזה ספר היה יכול לאומרו בע"פ, והעולם מספרים שכאשר בא הגאון ז"ל מאה"ק לחוץ לארץ ונסע לעיר מעזיבוז להתראות עם הרה"ק רבי ר' ברוך ז"ל כידוע אמר הגאון ז"ל אל הה"ק ר"ב שהים קילקל לו חצי מוחו, כי בתחלה כשהיה מעיין בשום ספר פעם אחד היה בקי בו בעל פה, ועכשיו מחמת גלי הם וזעפו, מוכרח הוא ללמוד שני פעמים שיוכל לאמר בע"פ כל דברי הספר.] והתחיל לכתוב ספר הגדול הנורא הזה, הוויות דאביי ורבא, לסדרו לדפוס, באמצע נסתפק בזכרונו הק' מימרא אחת בשם מי כתב שם בהספר, משם אביי או רבא. או אמורא אחר, גוף המאמר היה זוכר היטב, רק שנשכח ממה שם בעל המימרא מנו, לכן אמר הגאון ז"ל מאחר ששכחתי שם בעל המימרא זו, מסתמא לא ניחא לי' להשי"ת להוציא ספר היקר הזה לדפוס לאור העולם, ונתבטל הענין, זי"ע ועכ"י אמן: תם חלק ראשון והמשך יביא בחלק הבא ב"ה עש"ק בו"ב כ"ג אייר תרס"ט לפ"ק, זינקאוויץ הס' לקאמניץ, שפעת ברכה ושלום. מאת אדון העולם. לכבוד ידי"נ הנגיד המופל' חי"ג וו"ח יקר ערך כו' ש"ת מוה' בנימין ליבעסקינד מדפיס וסו"ס בק' פיעטרקאיו. מכתבו הגלוי הגיעני ע"נ תמול בלילה, ותש"ח לכבודו נ"י על טורחו בזה. והנה מה שדרש כבוד יקרתו שאקח הסכמות על הקונט' ספורי צדיקים וגם על ח"ב שאשלח לו אי"ה בל"נ דיבורי צדיקים. וזה יהי' לטובה בהמכירה. הנה אמת שכן הוא כמובן לכל. אמנם זה הוא דבר שא"א. כי לא השארתי לי בביתי (העתקה) מהמעשיות האלו ששלחתים לב"ה. מחמת טורח הכתיבה עלי כעת בימי זקנתי. גם על עניני מעשיות לא שייך ליקח הסכמות, וזו היא העצה לטובת המכר. לפאר ולרומם על פתח השער את כבודי (אף שאיני אמת), ואת כבוד אבי הרב זללה"ה שהיה ספון וחשוב אצל כב"ק אדמו"ד מרוזין זצוקללה"ה. ובעת שהיה הרה"ק מרוזין פה פילווריק דקאמנייץ ערך שנה תמימה כמבואר בפנים היה אבי מורי הרב ז"ר מפה מורה כל הוראות להיכל קדשו בידוע בעירנו פה, כי אבי הרב ז"ל היה רב ומו"ץ גם לפילווריק הנ"ל, וכל מה שסיפר לי כבוד אבי ז"ל הם אמתיים גם מה ששמעתי מאנשים נאמנים הכל כמו שביארתי היטב אצל כל מעשה ממי שמעתיה ורובן בכולם הם אמת ויציב. וז"ז אין דק חיים ושלום והצלחה וכ"ט כחפץ לבבו הטוב ובחפצ ידידו ד"ש מברכו בכה"ט סלה ומבקשו למהר ההדפסה בכל היכולת אפשרי: הק' אברהם יצחק סויבלמאן הרב ומו"ץ דק' הנ"ל: והנה לדמיוני שיתקבלו הדברים מאוד וכל הקוראם יתענגו בהם. וכן אקוה לד' ית"ש שיצמיחו הדברים האלו רוח אמונה בצדוקי ה' ית"ש כמצווה עלינו, וכמ"ש הרה"ק הג' מב"ד הובא דדקהילתנו הק' בפתיחה שלי יע"ש, דבריו כי נעמו, וגם לי יהיה זה קצת לזכות באשר קותה נפשי בזה. אם כ"ה רוצה דוקא בהסכמות יודיעני בקרב במ"ג ואולי אוכל לטכס עצה בזה: איסור השגת גבול ידוע ומרבותא דארעא כעין מלכותא דרקיע בין במסכונתא זבין שלא במסכונתא, בין בזו המדינה ובין בחו"ל. המחבר והמו"ל