עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהאוצר מספורי צדיקים

האוצר מספורי צדיקים מ

HaOtzer meSepurei Tzadikim 40 · האוצר מספורי צדיקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בראשית עד עכשיו לא נעשה יחוד כזה, אמרו לו ג"כ מן השמים, מה שכר אתה רוצה בעד זה, אמר הוא שרוצה שלשלת הזהב לזרעו וזרע זרעו כו' כנז"ל, השיבו לו מן השמים כבר קדמך, עכ"ל הק' והטהור. זי"ע ועכ"י אמן: יח) החסיד ה"ר אברהם מטאלנא סיפר זה להחסיד ה"ר מרדכי מבאלטא ור"מ הנ"ל סיפר לי. ה"ר אברהם הנ"ל היה בר"ח אייר אצל כ"ק אדמו"ר הזקן מרוזין זצ"ל ועשה שם סעודת ר"ח וסיפר הרה"ק אז שהיה קפידא אצל המגיד הגדול מעזריטש זלה"ה שגדולי התלמידים שלו כולם יתראו לפניו בימי הספירה דוקא, מפסח עד חג השבועות. לא בשבת א' דוקא רק בהמשך ימי הספירה אלו יתראו כולם לפניו. גם אמר אז הרה"ק שהמגיד הגדול היה מלמד טוב בימי נעוריו כשהיה מלמד תינוקת וכשלמד עם תלמידיו הראה להם מעמד הר סיני והתחיל הרב לומר תורה על ענין הספירה. ואח"כ אמר מי שאין ביכלתו כן נאר אז דער איבערשטר העלפט אים אז ער האט די זכיה צי קומען צי דעם צדיק וואס ער איז גינימין גיוותרין פון דעם ארט וואס דער פגם פין חטא אדה"ר האט אהין ניט גיגרייחט. איז ער בכח ער זאל אים ארויס ציהין פין אלי שלטרץ ע"כ דברי קדשו: יט) הרה"ק רבינו ר' אלימלך זצללה"ה. פעם א' בנסעו להמגיד הגדול ממעזריטש זלה"ה ביקש אותו תלמידו הרה"ק הר"י מלובלין זצ"ל שיקח איתו ג"כ להמגיד. ולקחו. ובשב"ק ביושבם בשלחנו אירע שהרב הר"י מלובלין ישב למטה רחוק מהמגיד, כי היה אז עדיין רך בשנים. המגיד ז"ל דיבר אז מאגדה זו של ר' אליעזר בן דורדיא (ע"ז די"ז) שאמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים כו'. הרים וגבעות בקשו עלי רחמים כו' עד שאמר אין הדבר תלוי אנא בי געה בבכיה ויצאה נשמתו יצא בת קול ואמר ר' אלעזר ב"ד מזומן לחיי עוה"ב. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה א'. ע"כ. שאל המגיד ז"ל ואמר לכאורה יש להפליא על בכיית רבי למה בכה. אדרבא הו"ל לשמוח ע"ז שזכה להתקבל לפני השי"ת וקנה חיי עוה"ב בשעה א'. ותירץ המגיד שיש לומר שבכיית רבי היה במה שמת תיכף כי אלו היה חי עוד היה קונה עוה"ב ביתר שאת ממה שקנה בשעה א' האברך הר"י מלובלין בשמעו תירוץ המגיד אמר לחבירו שישב אצלו. אלו היה לי רשות מהרב הייתי אומר תי' אחר על בכיית רבי. החבר זה ששמע דברי האברך הנ"ל הגיד זה לחבירו שישב למעלה ממנו. וחבירו לחבירו עד שהגיעו דברים אלו אל המגיד. אמר המגיד ז"ל שנותן רשות להאברך הנ"ל להגיד תירוץ שלו אמר הר"י מלובלין. לדעתי י"ל הטעם שבכה רבי עפ"י מ"ש בש"ס (נדרים ד"נ ע"ב) שאם רבי היה שמח לפעמים היה בא פרעניות לעולם ע"ש מענין בר קפרא. לכן אף בכאן הו"ל לרבי לשמוח ע"ז שזכה ר"א ב"ד לקנת עולמו בשעה א'. רק שרבי היה מתירא לשמוח שלא להביא פורעניות לעולם ע"כ בכה רבי. המגיד כשמעו דברים אלו הוטבו בעיניו ואמר בזה הלשון דער יונגר מאן זאגט בעסיר פין מיר ע"כ. [א"ה מ"כ בחידושי אגדות מהרש"א ז"ל במס' ע"ז דף יו"ד. וז"ל קונה עולמו כו' אבל בכה רבי אההיא דלא קנה עולמו רק בשעה א' שנהרג ויצא מן העולם ולא זכה למדריגה היותר גדולה לקנות עולמו בכמה שנים. עכ"ל. הרי שהמגיד ז"ל ברוח קדשו כיוון למ"ש רבינו. מהרש"א ז"ל.] ובגודל עניוות שלו אמר שהאברך מגיד טוב יותר ממנו. ומענין לענין באותו ענין: ב)הרה"ק ה"ר אהרן קארלינר הגדול זצוקללה"ה. פעם א' למד באיזה מסכת ובאיזה סוגיא בשם נתקשה מאוד בהבנת הענין, ונצטער מאוד ועגמה נפשו לבוא אל עומק הבנת הענין, והתפלל במחשבתו להשי"ת שיאיר עיניו בהבנת הענין והסתכל הרבה בסוגיא זו.פתאום נכנס לחדרו בעל עגלה א' שמת כבר איזה זמן והרב ר"א היה מכירו היטב והושיט לו