האוצר מספורי צדיקים לו

עמו התורה מה שיאמר בפני המסובין בשלחנו. סימן זה אמור לו בשמי שאני שלחתיך אליו שיעשה לך טובה שתנצל בעזה"י מהצרה. זה האיש הקיוץ משנתו וזכר את כל החלום. תיכף נסע אל הה"ק מסדילקוב ובא לפני הרב וביקשו שיטרח לילך עמי למקום סתר לספר לו דבר סוד. הרב הק' הלך עמו לחדר א'. זה סיפר לו כל לבו איך שרב הק' מפולנאה דחהו מאתו ואביו זקינו הבעש"ט הק' היה רגיל לעשות לי טובה בחייו בכל עת הנחוץ לו. ועתה נסע על קברו ובכה שם ונתגלה לו בחלום ושלחו לכאן ואמר לו הסימן הנז"ל. הה"ק מסדילקוב שמע כל הסיפור מהגנב הזה. וכשמעו את הסימן. נתפעל מאוד כי ידע שכן הוא האמת, בירכו הרב והבטיחו שלא יארע לו שום מכשול ותקלה ח"ו כו'. הרב הק' נכנס לביתו וסיפר לחסידים שלו כל המאורע. וכה אמר להם ראו אחיי כמה גדול כח האמונה אפילו אמונה פשוטה מאיש פשוט, כי הסימן מובהק שהביא לי הגנב הזה מן אדוני אבי זקיני זצ"ל הוא אמת וצדק. לכן הוכרחתי לקיים פקודת אא"ז זצ"ל ולברכו ולהבטיחו כי' כו', וכן נתקיים בו ברכת הה"ק זצ"ל, זי"ע ועכ"י אמן: טו) וד"ז שמעתי מנכד הה"ק הר' מעתילי זצוקלה"ה המגיד מזלאטשוב מעשה נוראה ונפלאה והיא. רבינו הק' רבי ר' מעתילי זצ"ל, בנו של הה"ק הר' איצקל חדראביטש זצוקלל"ה תיכף אחר החתונה שלו שהשיאו אביו לאיזה עשיר ונכבד, לפי כבודו, עלה בדעתו הקדושה להתבודד, והוסכם כן בדעתו, וקרא את חותנו לחדרו ואמר לו הנה רצוני להיות מתבודד בחדרי אני לבד, וגם אשתי לא תלין עמי בחדרי וכן ישתהה הדבר זמן מה, לכן אני רוצה שתביאו לי שתי מחיצות חדרי עד הבית הכסא שאלך בתוך המחיצות להבית הכסא מחדרי ולחזור לחדר בין המחיצות שלא יראוני שום בן אדם גם לעשות נקב בדלת חדרי להושיט לי מאכל ומשתה דרך הנקב בכל יום ויום ואני אקבל המאכל ומשקה מהמושיט שיעמוד בחוץ. שלא יכנס אל תוך החדר שלי, אם תעשו לי כן הרי טוב, ואם אין רצונכם בזה הגידו לי ואחזור לי לבית אבי נ"י, חותנו ששמע זה. מובן היטב שלא הוטב בעיניו ד"ז, והשיב לו, ע"ז הדבר הכבד שאתה אומר לי לעשות לך צריך אני להתיישב בזה, לעת עתה איני אומר לך לא הן ולא לאו, המתן לי ב' ימים על ישוב דעת, כוונתו היתה בזה להודיע ד"ז למחו' הרה"ק אבי חתנו הנ"ל הר' איצקל, כי הרע בעיניו ד"ז לעשותו, כן הוה, נסע תיכף להמחו' לדראביטש וסיפר לו מה שבנו הגיד לו, ורצונו היה שאביו ימנענו מזה, אכן הרה"ק הר"א השיב לו, הנה ידעתי מזה שבני נ"י יעשה כן אך לא דמיתי שירצה כעת לעשות כן, במהרה תיכף אחר החתונה, רק שאחר זמן מה יעשה כן, אכן אם הוא רוצה בזה עכשיו, לא אוכל למנעו מזה ואבקש מכם שגם אתם לא תסרבו בזה ותמלאו רצונו בזה שרוצה לעבוד את ה' ית"ש בהתבודדת זמן מה, חותנו הנגיד בראותו שגם אביו מסכים לזה לכן היה מוכרח לבטל רצונו ורצון כל בני ביתו מפני רצון חתנו האברך הקדוש הזה, הוא קיים כל פקודת חתנו בעשיית המחיצות הנ"ל מחדרו עד הביהכ"ס ושליחות המאכל ע"י שליח דרך נקב הדלת כנז"ל, חתנו הקדוש הנ"ל התבודד כן בחדרו הנ"ל בסדר זה סך אלף ימים רצופים בלי הפסק, אחר אלו האלף יום יצא האברך הנ"ל מחדרו ונכנס לבית חותנו, לאכול ולשתות יחד עם חותנו ועם בני ביתו ועם אשתו והרשה את אשתו לכנוס וללון שם עמו בחדרו, ולדור עמה כדרך כל הארץ, מובן הדבר שהיה שמחה גדולה מזה בהבית חותנו הנ"ל, ומשם ואילך לא היה מופרש מהם, הן מאשתו הן מכל הבני בית, כן התנהג זמן מה, והיה הולך לביהמ"ד להתפלל, יחד עם חותנו הלך לביתו אחר תפלתו, והוא נתעכב עוד בביהמ"ד כשעה אחת או שתים והיה אז מעיין ולומד באיזו ספרי קבלה והיה לומד בזוה"ק בכל יום, ובשנות קדם