האוצר מספורי צדיקים קצז

שאינם מבינים שאינם ראוים להתחבר עמי אבל כשימולו יזדככו מעט ויבינו מעצמם אשר אינם ראוים להתקרב אלינו: ד) בס' ישרש יעקב הביא בשם רבינו הק' הנ"ל על הפסוק ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה ואח"כ כתיב ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים היינו שישראל היו בפחד גדול מהשי"ת עד כאשר הלכו ביבשה הי' נדמה להם כאילו הם בתוך הים [א"ה כמאמר החרדים הקדוש העוה"ז ים סוער] לכן זכו כשהיו באים בים הי' יבשה: ה) עו"ש ממנו הקשה על מה שמשה רבינו ע"ה קיבל הערב רב לגרים הלא קשים גרים לישראל כספחת אולם כתיב וחמשים עלו בנ"י ודרשו חכז"ל שאחד מחמשה עלו וד' חלקים מתו בג' ימי אפילה והי' לו למרע"ה רחמנות גדול עליהם לכן קבל גרים כמספרם להפיח בהם נשמת ישראל המתים וזה ערב רב ערב לשון חושך רב הרמוז לחושך מצרים הנ"ל: ו) הקשה על מה שינו אוכלים מצה ואח"כ מרור הלא בתחלה וימררו את חייהם ואח"כ בעת הגאולה ולא הספיק בצקם וכו' והי' צריך לאכול בתחלה מרור ואח"כ מצה אלא שגאולת מצרים הי' לדור דורות להנצל מכל הקמים עליהם ח"ו וזה שאוכלים מצה מתחלה להנצל עי"ז ממרור שאר הגליות: ז) רבינו הק' תירץ קושית המפורשים על הרמב"ם ז"ל שפוסק כפאו ואכל מצה יצא הלא מצות צריכות כוונה ואמר שבהגדה נאמר שהקב"ה חישב את הקץ לעשות היינו שבגאולת מצרים נתעלו כל העולמות ואפי' מעשה בלא כוונה הי' עולה לעולם המחשבה וכאילו היתה גם במחשבה קדושה לכן נשתנה הדין במצה משאר המצות דאפי' בלא כוונה יצא: ח) עו"ש בפסוק למי הנערה הזאת וכו' גבי בועז ופירש"י וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דבר צניעות ראה בה והקשה אדמו"ר הקדוש מווארקי זצללה"ה א"כ איך ראה זאת ותירץ רבינו הק' מבייאלע הנ"ל דכשנכנס בועז בהשדה ראה שהשכינה הק' בשדה לכן אמר ד' עמכם והם לא הבינו דבריו ואמרו יברכך ד' וכשראה שלא הבינו הבין הוא שבשביל רוח הוא לכן שאל למי הנערה הזאת וזה דבר צניעות ראה בה היינו הסברת ביאת השכינה הק': ט) עו"ש על הכתוב חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועתי' מתנים הם הירכים היינו רגלי האדם שמעמידין אותו והוא אמונה כמ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יתי' וזרועות נקראים אהבה ויראה וזהו ע"י האמונה באים לאהבה ויראה מדריגות גדולות: ו) עו"ש והי' עקב תשמעון עקב נקרא ענוה כידוע ואמרה חוה"ק טוב להיות עניו אבל שיהי' בשמחה לא ח"ו בעצבות וזהו והי' לשון שמחה ועי"ז זוכה ושמר וגו' את הברית והחסד וזוכה לבני חיי ומזוני כמ"ש בהפרשה שם: יא) עו"ש בפ' בשלח היש ד' בקרבנו אם אין והקשה רבינו הק' היתכן שראו התגלות אלוקות כ"כ בקריעת י"ס וכי עוד הי' מסופקים אם ד' ית' בתוכם ואמר דמעשה המצות נק' יש עלמא דאתגליא ותורה נק' אין עלמא דאתכסיא וכשראו השראת השכינה הק' ביניהם לא ידעו אם הוא ע"י תורה או ע"י מצות וזהו היש וכו' אם אין ובאמת צריכים לעשות ולעסוק בשניהם: יב) פ"א בעת שישב אצל השלחן בא אחד לא מאנ"ש והזכיר לפניו חולה גדול עד שכל הרופאים אמרו נואש השיב לו רבינו הק' בודאי יהי' לו רפואה פרח בכולו טהור וכתיב כי שחה לעפר נפשינו וכו' דהיינו שאין תקנה ח"ו אז קומה עזרתה לנו ושאל לו אז הרב החסיד המפורסם ר' יהונתן זצ"ל מזעליאאוו בדרך צחות האיך רבינו מבטיח לו כר בבירור שמא ח"ו לא יהי' כן ובפרט שזה האיש