האוצר מספורי צדיקים קפא

על עצמו שמיום עמדו על דעתו מה שראה ושמע עוד לא נפל מרעיונו הקדוש ומדבריו הק' שהשיב לכל שואל לא היינו רשאים לשנות אפי' כחוט השערה ח"ו כי הי' אצלו כאשר ישאל איש בדבר אלקים כאורים ותומים וכאשר גזר אומר בדיבורו הקדוש לא הי' שינוי ח"ו אפי' בר קטן שבקטנים בכל הענינים ששאלו לו וכאשר באו אליו בכל יום הרבה אנשים למאות לשאול לו לכל ענינים הנצרכים והוא השיב לכל שואל וישב כך איזה שעות והי' תענוג גדול לעמוד בחדרו הקדוש ולשמוע מפה קדשו תשובה לכאו"א [כדאיתא אצל שלמה המלך אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתיך] אשר באמת כל חללי דעלמא לא ישוו לזה את חכמתו הקדושה והנפלאה והרבה פעמים כשהשיב לאחד הרגיש השני שהי' עומד שם אשר כוונתו הקדושה עליו כך הי' הרבה והרבה מי יוכל לשער ולספר גודל חכמתו ויראתו הקדושה מה שראינו בעינינו: ב) הנה בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אביו מרן הקדוש זצללה"ה נחלתה חמותי ע"ה בבלענדיב על חולי טיפעס ר"ל והיא היתה מאז חלושה על הריאה לכן נחלשה מאוד וכמעט היתה לאחר יאוש ח"ו ונסעתי לאלכסנדר והשיב לי בוודאי צריכה לרחמים גדולים וכשמעי זאת התחלתי לבכות לפניו ואמרתי איך אוכל ליסע לביתי ולראות האיך שמונה ילדים בוכים סביב לה וראיתי שזלגו עיניו כמו ב' דמעות והי' אז פ' תצא ואמר המדרש אומר כי יקרא קן צפור וכו' מה צפור הזה שאין לה לא בריתות ולא שבועות בני' מכפרין עלי' ישראל עאכו"כ כן חמותך תוכלה להוושע בזכות ילדי' ושאל לי איזה דאקטיר ואמרתי לו דאקטיר ממאגילניצא אמר לי שהוא אינו יודע כלום רק תביאו הדאקטיר מגריצא ותאמרו שלא יתן ריצעפט לחזק אותה כאשר נתן לה הדאקטיר הנ"ל רק העיקר יראה שלא יגיע להריאה ח"ו כי היא חלושה על הריאה ואם יעזור השי"ת שתסור החולי ממילא יתחזק כוחה ויברך אותה עם רפ"ש וכאשר באתי בלילה לביתי ראיתי שב"ה הוטב לה מעט וסיפרו לי אשר הדאקטיר מגריצא נסע לאדון אחד דרך בלענדוב וקראו אותו לחמותי תי' והראו לו הריצעפט מהדאקטיר הנ"ל וכעס מאוד ושפך את הריצעפט ואמר עליו שהוא "קאוואל" והי' יכול לאבד נפש ח"ו ואמר ג"כ מכוון ממש כמו להבדיל דבורי רבינו הקדוש ונתן לה רק רפואה לשמור אותה שלא יגיע להריאה וכשמעו זאת נפלאתי מאוד מהרוה"ק של רבינו הקדוש וב"ה הוטב לה: ג) עוד בשנה ראשונה הנ"ל בליל י"ג מדות שכל העולם הלכו אצלו עם קוויטלעך והוא השיב לכל שואל בשמחה כדרכו ופניו כלפי העולם פתאום בא אליו אברך אחד והושיט לו קוויטעל וברגע שהביט בהקוויטעל נשתנה פניו מאוד והסיב פניו הק' להשולחן ונאנח ואמר אוי ואבוי הנה על עבירות חמורות בין רבי ובין רבנן סברי שיוהכ"פ אינו מכפר בלא תשובה אנו אומרים ביהיר"צ שקודם תהלים ואל תקחנו מעוה"ז וכו' באופן שנוכל לתקן וכו' ומשך תיבת באופ"ן אבל אם לא לתקן את אשר שחתנו למה החיים וכי זה נקרא חיים והנה האברך הנ"ל תיכף נבלע בין העולם ולא הייתי יכול להכירו ואח"כ בא אליו עלם אחד כמו ערך י"ג שנים ובכה מאוד לפניו ושאלו מה זה שבוכה וסיפר לו איך שזה איזה שבועות שמת לו אחיו ר"ל וחלם לו בכל לילה איך שבא אצלו ואומר לו שיקח אותו ג"כ לשם לכן הוא ירא מאוד ובוכה הסיב רבינו הק' את פניו כאילו מדבר להנפטר הזה ואמר מה ירצה ממך שוטה הזה לא די שהוא הלך לעולמו מה ירצה עוד ממך לך לביתך ואל תירא כלום אני מבטיחך שלא יעשה לך רעה ח"ו זה ראיתי בעצמי ופלא היא: ד) הנה בעת שהי' אביו אדמו"ר הק' זצללה"ה ביער בלאטי אמר