האוצר מספורי צדיקים קעה

לט) עוד שם ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק היינו אברהם הלך תמיד במחשבה שהוא מצד עצמו אין לו שום זכות ולא עשה כלום רק זה הזכות יש לו שיש לו בן הגון וצדיק יצחק ויצחק הלך תמיד במחשבה שהוא אין לו שום זכות רק שיש לו אב צדיק אברהם זה הזכות אבות יעמוד לו: מ) עוד משמו הקדוש שם על פלוגתת ב"ש וב"ה בחנוכה דב"ש סובר פוחת והולך היינו דכל איש מחויב מתחילה להכניע ולפחות כח הרע וזה סור מרע ואח"כ הולך דהיינו עשה טוב והולך בעבודת השי"ת וב"ה סוברין מוסיף והולך היינו שיוסיף בקדושה ויעשה לכתחילה הטוב וכשיהי' רגיל בהטוב אז יראה לתקן עצמו מהחטאים כי אם יתחיל לדאוג ולתקן מדותיו אשר פגם אז ביני וביני יקום האויב ורצחו נפש והעצה לבל יחשוב חשבונות רק יחזק בעבודת השי"ת ויתלהב במצות ואח"כ יתקן את אשר עיוות וזהו פלוגתת ב"ש וב"ה ג"כ דב"ש סברי הנחה עושה מצוה היינו שיכניע וישפיל א"ע מקודם וב"ה סברי הדלקה עושה מצוה היינו שידליק בתוך חשכותו הנעשה מהעונות ידליק ויתלהב בעשיית המצות ואח"כ יעשה תשובה והלכתא הדלקה עושה מצוה: מא) עו"ש משמו הק' על מה דאיתא בגמרא (ברכות ה') לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש נצחו מוטב ואם לאו יזכיר לו יום המיתה דקשה חדא הא אמרו חכז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין והאיך אמרינן כאן ואם לאו ועוד יזכיר לו תיכף יום המיתה ואמר רבינו הקדוש הנ"ל דבאמת עיקר הנצחון היא עם התוה"ק אלא דאם האדם מגושם בעבירות ר"ל אינו יכול לעסוק בתורה אזי העצה שיקרא ק"ש עם מסירת הנפש בכח שהוא כמו בפועל ונתכפרו לו כל עונותיו וממילא יוכל לעסוק בתורה ואם מגושם כ"כ ר"ל עד שאינו יכול לקרות ק"ש במסירת הנפש מפני שהוא מלוכלך מאוד בעונות ר"ל אז יזכיר לו יום המיתה ועי"ז יוחלש חומרו הגס מפני אימת מות וממילא יוכל לקרות ק"ש במסירת הנפש ועי"ז יהי' ביכולתו לעסוק בתורה ועיקר נצחון הוא עם התורה ומיושב הכל והבן מאוד: מב) איתא שם עוד משמו דרבינו הק' הנ"ל על המדרש בהעלותך כיון שראה אהרן שהקריבו כל הנשיאים ושבט לוי לא הקריב אמר אוי לי שמא בשבילי פי' שאין אני זכאי לכך לכן לא הקריב שבטי וכו' אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהן שהקרבנות אינו נוהג אלא בזמן שהמקדש קיים אבל הנרות הם קיימים לעולם והפירוש היא דהנה הקב"ה שוכן את דכא והקב"ה משתמש בכלים שבורים וכדמצינו לעיל בפ' צו בפירש"י ז"ל קרב כו' למה אתה בוש כי לכך נבחרת היינו בשביל מדת הבושה והכנעה אתה נבחרת וכיון שראה הקב"ה גודל שבירת לבו של אהרן הוטב בעיניו שידליק בהכנעה זאת את המנורה שהוא מרומז לסוד מנורה העליונה וצווה למשה שיצווה אותו מיד על ככה ואמר למשה שיאמר לו שלך גדולה משלהם ולזאת כיון ששמע אהרן אלה הדברים מפי הקב"ה ביד משה הי' לו עכ"פ להפיג צערו מעט ושבירת לבו והכנעתו אולם לא נשתנה גופו ולא נתפעל מזה כלל וזהו ויעש כן אהרן שפירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה אשר תמוה ובזה ניחא דהיינו שלא נשתנה כלום שהי' אח"כ אותו שפל ונכנע כבתחילה וזהו ויעש כן אהרן כאשר צוה וכו' דהיינו כמו שאז לא ידע אהרן והי' בהכנעה ובשברות הלב כן אח"כ כשנתוודע לו ג"כ הי' בזה ההכנעה וכך הדליק המנורה ובזה נעשה מצות הדלקת המנורה עצהיו"ט כחפץ הקב"ה ומה נעים דברי קודש אלה זי"ע: