האוצר מספורי צדיקים קסג

מערכה ח' מכבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש וטהור צדיק יסוד עולם גאון ישראל וקדושו מאורן של ישראל מופת הדור והדרו אשר במתיקת תפלתו הקדושה קירב מאוד את לבן של ישראל לאביהם שבשמים מרנא ורבנא וכו' הרבי ר' יחיאל זצקללה"ה זי"ע מאלכסנדר. א) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' בן רבינו הגאון הקדוש מרן ר' שרגא פיבל זצוקללה"ה זי"ע אבד"ק גריצא ומאקאווי ותלמיד מובהק לרבינו הסבא קדישא מווארקי זצללה"ה ואח"כ לבנו רבינו הקדוש מוהר"מ זצללה"ה ואח"כ לרבינו הקדוש מבייאלע זצללה"ה ואחריו המשיך הוא עדתו הקדושה עד לדורי דורות: ב) רבינו הקדוש מאלכסנדר הנ"ל עבודתו הקדושה ביראת שמים הי' אין לשער ואין לספר ותפילתו הקדושה היתה תמיד בבכי' רבה ובלב נשבר ובקול נעימה וכל השומע תפילתו הקדושה נשבר לבו לקרעים ועשה תשובה בכל לב ונפש להשי"ת ונשכח ממנו כל תענוגי העוה"ז מפני נעימת מתיקת קול הקדוש אשר היתה באמת טעם גן עדן והי' דומה למלאך ד' צבאות ומצורתו הקדושה היינו יכולים לשאוב מלא דליות עם יראת שמים מה נאמר ומה נדבר מי יוכל למלל גודל עבודתו הקדושה בתורה ותפלה אשר זאת נחמתי בעניי בעת שאני זוכר א"ע צורתו ותפילתו הקדושה ומעיד אני עלי שמים וארץ שכאשר באתי לבית רבינו הק' הנ"ל הי' נדמה לי כאלו כל הכתלים וכל החלונות מלאים יראת שמים וכולם צועקים בהתלהבות לכו עבדו את ה': ג) הנה שמעתי מבנו אדמו"ר הקדוש בעל תפארת שמואל זצללה"ה שדרך אביו הק' הי' כשצריך הי' ליסע לאיזה מקום הי' בערים הסמוכים נגיד אחד מאנ"ש והי' שולח לו הקאטש שלו עם הסוסים פעם הי' רוצה ליסע לקיטנא להה"ג זצללה"ה ושלחו לאיש הזה עבור הקאטש ולא הי' לו בביתו ונסע לאדון אחד ולקח מאתו מרכבה כבודה ושילם עבור זה שלשים רו"כ ובא בעצמו עם המרכבה לאלכסנדר ונתוודע זאת לרבינו הק' וקרא לאיש הזה ואמר לו אתה נתת שלשים רו"כ עבורי כי אתה מדמה בנפשך שאני רבי וצדיק ומה יהי' בעולם העליון אשר יתוודע לך האמת שאינני לא רבי ולא צדיק ואדרבה עוד גרוע מהכל וא"כ תתבעני לדין על השלשים רו"כ ומה אשיב לך אז והשיב לו האיש הנ"ל בחכמה מה שיהי' יהי' אך יזכה אותי השי"ת שאזכה לראות עמכם בעולם העליון: ד) סיפר לי דודי החסיד ר' יחיאל ישעי' ז"ל מטארצשין אשר בעת רבינו הקדוש הי' רב בטארצשין וטחנו אז ברחיים קמחא דפסחא סמוך לעיר ויושיבו שם איש אחד להיות שומר ובליל ש"ק עוד קודם קידוש קרא להשמש דמתא שילך אתו להרחיים ולא הי' לו חשק לילך כי אז הי' גשם שוטף אולם הי' מוכרח למלאות רצון הרב וילכו, כשבאו להרחיים ראו שהשומר ישן וניער אותו רבינו הק' והנה זה האיש נתבהל מאוד בראותו אמר לו רבינו אל תירא אמור נא לי זמן השינה שלך אמר לו ערך שעה וציווה תיכף את הקמח הנטחן בזה הזמן שלא ליקח אותם למצות וכשראה רבינו שכבר נתיישב השומר בדעתו נתן לו פאטש וצעק עליו ואמר לו הנה עשינו אותך שומר שתשמור אותנו מחמץ ולבסוף ישנת היתכן ונראה מזה גודל המתינות של רבינו הק' שלא צעק עליו תיכף כשהקיצו משני טעמים א' כדי שיאמר כמה זמן שישן ועוד שלא תטרוף דעתו פתאום, עוד סיפר לי דודי הנ"ל שמעולם לא לן אצלו מטבע וכשמצא מטבע קודם השינה חילק לעניים פ"א הביא לו