האוצר מספורי צדיקים טו

הוא, כאשר הדליקו נר בהבית, אמר הרב אל החייט הבעה"ב, אמור לי האמת, מה זה, הנה ב' ג' פעמים הלכתי דרך כאן וראיתי שמאיר בתוך הבית זה, ושלחתי השמש שלי לראות ובא והגיד לי שראה אותך יושב ותופר איזה מלבוש, ועכשיו להשמש נדמה שאתה יושב ותופר, ולי בעצמי לא נראה כן רק הבית חשוך, ומתחלה ראינו אור מאיר בהבית, ע"כ אני גוזר עליך בגזרת הרב, שתגיד לי האמת, החייט הוכרח לגלות הדבר מפני שגזר עליו בכח התורה, וגילה לו שאליהו ז"ל לומד עמו בכל לילה לכן לאיש פשוט כמו השמש נדמה לו הדבר דמיון כוזב, אך להרב שיש לו כח התורה לא נדמו לו בדמיון כוזב לשחוק בו, רק הבית חשוך ואין רואה כלום. הרב נבהל מאוד מזה, וגם ממה שאין לו זכיה זו והחייט איש פשוט ישיג השגה גדולה כזו, ביקש הרב את החייט שיבקש את רבו אליהו ז"ל שילמוד עמו ג"כ כי ידע בנפשו שהוא צדיק גמור ועובד ה' ית"ש ולמה לא יזכה הוא לזה, החייט הבטיחו ע"ז שיבקש מאליהו ז"ל עבור הרב, הרב הלך בלילה השניה ג"כ לבית החייט וג"כ הי' עכשיו בלילה זו כמו ליל הקודמת, שמרחוק ראו שנר מאיר בתוך הבית, ומקרוב לא ראה שום אור בבית. הרב נכנס אל הבית החייט השיב לו ששאל את אליהו ז"ל עבור הרב והמליץ עבורו. והיתה תשובת אליהו, שללמוד עמו הוא בעצמו זה דבר שא"א כי אין לו זכיה עדיין ע"ז, רק מרשהו בזה שילמוד החייט עם הרב מה שלומד הוא מאליהו ז"ל, גם זה הוטב בעיני הרב, והיה הרב הולך בחצות לילה אל החייט והחייט למד עם הרב לימודו שלמד מפי אליהו ז"ל, והיה לו להרב נח"ר גדול מזה וחביב לו, כן התנהג הדבר זמן מה, פ"א אמר הרב להחייט הנה אני מקבל תענוג גדול מלימודי זה, אכן בכדי שלא יהיה לבי נוקף עלי לחשוש אולי לימוד זה הוא מסט"א ח"ו, אעפ"י שאני יודע ומבין היטב שזה הוא מסיטרא דקדושה אך בכדי שלא יהיה אי שום חשש בזה אני רוצה איזה אות ומופת שזה הוא מהקדושה. לכן תשאל מאליהו ז"ל את מבוקשי הלזה. אמר לו החייט היטבתם לשאול, אני אשאל את אליהו ז"ל מזה, בבוא הרב אל החייט, אמר לו החייט, שאליהו ז"ל אמר לו, שזה הוא המופת שהלמוד זה הוא מהקדושה, כי כל זמן שהחייט יחיה בזה העולם, לא יעדר שום בן אדם בעיר זו לעמבריג, הרב שמר את הדבר בלבו, ובכל עת ששמע הרב בביתו שמכריזין בשוק שילכו ללוות את המת, כנהוג בישראל, שלח הרב לחקור מי הוא שמת, והשיב לו השליח שהגידו לו שהביאו מאיזה כפר הסמוך לפה איזה נפטר להקבר פה, כן התנהג זמן רב, עד שמת החייט הזה זצ"ל והכריזו בהרחוב שילכו ללות, ושלח הרב לחקור והגידו לו שחייט א' איש פשוט מת כעת ב"מ ודירתו היא סמוך למרחץ דפה, בשמוע הרב ד"ז יצא לחוץ ללוותו ומסתמא הספידו כראוי לו וסיפר ופירסם ברבים מי הוא החייט הזה, שכל בני העיר לא ידעו ממנו מאומה, והורשם המעשה הנוראה זו בפינקס הישן של העיר לעמבריג, לזכרון עולם, לידע כח התשובה שזכה בה בזמן קצר בעשותו תשובה שלימה לפני השי"ת במס"נ זי"ע וע"כ ישראל, אמן: המשך ע"פ לוח המפתחות, בחוברות הבאים.