האוצר מספורי צדיקים קמג

נא וכו' אבל כאן מדבר ביעקב שהי' השטן יודע כי לא יעצרוהו יסורים וא"כ יהי' עבודתו עוד יותר גדולה וחשוב לפניו ית' לכן לא אמר עליו השטן רק הקב"ה כדי שיבא למדריגה יותר גדולה: טו) עוד שם משמו הק' על המדרש רבה פ' נצבים כי המצוה הזאת וכו' וא"ת שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמלה"ש נתאוו לה וכו' ויל"ד מאי ההו"א לומר שיתן אותה לנו לרעתינו ח"ו אלא לפי שידוע מאמר חכז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין א"כ שהתורה היתה רק להכניע ע"י היצה"ר א"כ יותר טוב הי' שלא הי' היצה"ר כלל ולא יהי' צריכים התורה וזה ההו"א לרעתכם לז"א שאינה רק לטובתכם להגיע על ידה יותר ממדריגת המלאכים והא ראי' שמלה"ש נתאוו לה אף שאין להם יצה"ר כלל: טז) עוד שם משמו הק' על ענין קרת עם מרע"ה דהאיך נוכל לומר דקרח הי' סבור שמרע"ה עשה הכל מלבו שלא בציווי השי"ת והלא פיקח הי' אלא שטעות קרח הי' שחשב מחמת שמשה רצה בכך וביקש מהשי"ת שיעשה לאהרן כה"ג הסכים הקב"ה על ידו כי רצון יראיו יעשה ומקים דבר עבדו ע"כ ראוי שישראל יתאחדו כנגדו לבטל רצון משה ולפיכך הקהיל העדה נגדו וזה שאמר בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות וכו' היינו בלי שום התעוררת ורצון השליח כי לא מלבי שלא הייתי שום סיבה לזה רק שהשי"ת בעצמו הי' חפץ שאהרן יהי' כה"ג: יז) עוד שם משמו הק' על המדרש בפ' פנחס ותקרבנה בנות צלפחד וכו' צדקניות היו שלא נישאו אלא להגון להם ולמה זימן הקב"ה למשה באחרונה שלא יראה משה עצמו שפירש מן האשה מ' שנה הודיעו הקב"ה באלו לומר הרי הנשים שלא נצטוו לא נישאו אלא להגון להם ביאור הענין דהנה לכאורה האיך הי' ביכולתו של מרע"ה להיות שפל בעיניו אחרי שראה שמכל ישראל לא נבחר אלא הוא לבדו לדבר עם הקב"ה והי' יכול להוכיח מזה גדולת עצמו אך מרע"ה הי' עניו באמת והי' מדמה בנפשו אשר הוא אינו עובד כלל ומה שזכה לכל השגה זאת הוא רק שמצא חן בעיני השי"ת ואולי מחמת שובחי אלקים רוח נשברה והקב"ה משתמש בכלים שבורים לכן זה הוא מענין תכונת הסגוליי שנושא חן בעיני השי"ת ואם אדם אחר הי' משיג כמו הוא הי' צדיק יותר ועובד יותר ולא הי' יכול להשיג התפארות מזה שהוא שפל בעיניו כי לפי דעתו הי' באמת אינו עובד כלל וגרוע בעבדות השי"ת מכל א' וא' א"כ למה יתגאה אולם באמת הי' עובד השי"ת אין כמוהו ויותר שהי' שפל בעיניו יותר מצא חן בעיני השי"ת כמש"נ ולענוים יתן חן ומחמת שהי' יכול לחשוב שבא לו אלו המדריגות ע"י הפרישות מאשתו מ' שנה וא"כ ויצא עי"ז ממדריגת הענוה ע"כ הראהו הקב"ה הבנות צלפחד כנ"ל א"כ אין זה מדריגה גדולה כ"כ ובזה יהי' במעלת הענוה כדרכו: וכעין זה שמעתי מאדמו"ר הקדוש מוהר"מ מווארקי זצללה"ה זי"ע שאמר על הפסוק בפ' תשא שאמר מרע"ה אל הקב"ה ועתה אם מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך אשר לכאורה אינו מובן הפסוק למען וכו' ואמר ג"כ שמרע"ה שפט תמיד בדעתו שהוא גרוע מן הכל והא שהשיג השגה גדולה כזאת היא מחמת שמצא חן בעיני השי"ת והסיבה ממציאות החן ג"כ לא ידע אלא שחשב שבודאי עשה דבר אחד שהיא סגולה למציאות חן בעיני הקב"ה לכן ביקש מהשי"ת ואמר ועתה אם מצאתי חן בעיניך היינו בטחת ע"י איזה סיבה לכן הודיעני נא את דרכיך היינו הודיעני מה הסיבה למציאת חן ואדעך היינו שאודיע לאחרים ג"כ למען אמצא חן בעיניך ואמצא הוא פועל יוצא היינו שאמציא לאחרים ג"כ זה החן והשי"ת לא