האוצר מספורי צדיקים קכב

עליו שלא יבטל ח"ו מלימוד כי חס לו מאוד עליו כי יש לו מוח גדול כאחד הגאונים: טו) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' לו אחות בווארשא והי' מתאכסן אצלה בעת היותו בווארשא והתנהגותו הי' שלא אכל שום בשר בווארשא חוץ משו"ב אחד שהי' בדוק לו ומשחיטתו אכל וחוץ ממנו לא אכל משום שו"ב ואחותו כבר שמרה זאת היטב בעת שהי' שם היתה שולחת לשחוט לזה השו"ב פעם אחת התאכסן אצלה ושלחה לשחוט עוף עבורו לזה השו"ב הנ"ל אולם הי' אז גשם שוטף והשו"ב הנ"ל הי' דר מרחוק ולא הי' רצון המשרתת לילך בזה הזמן דרך רב ונתיישבה בדעתה הלא קרוב אצלנו דר ג"כ שו"ב המוחזק ג"כ ליי"ש אלך אצלו ואיש לא ידע מזה וכן עשתה וכאשר נתנו המרק על השולחן וכשלקח רבינו הקדוש הכף הראשון הריח בהמרק ושפך חזרה להקערה ולא רצה לאכול ובאתה אצלו אחותו ותתפלא מאוד ושאלו על מה אינו אוכל והשיב לה שהמאכל אין מריח לו שוב שאל אותה איזה שו"ב שחט זה העוף אמרה לו אתה יודע היטב שאין אני שוחט עבורך אלא אצל שו"ב שלך הנ"ל אמר לה רבינו הקדוש אעפי"כ תחקור מאוד אצל המשרתת אצל מי ששחטה העוף והלכה להמשרתת ותחקור אותה בשבע חקירות עד שהודית ששחטה אצל שו"ב אחר וצדיק זה הרגיש זאת בריחו הקדוש והיא פלא גדול כי להכיר אם טריפה היא אין כ"כ חידוש אצל צדיקים כי צדיקים שיש להם הרגשה קדושה יוכלו להרגיש זאת אבל להרגיש אם נשחט אצל שו"ב אשר גם אצלו כשר רק הוא הי' לו גדר וענין בזה שלא אכל משו"ב אחר זה היא באמת פלא גדול שרעיון קדשו הרגיש זאת: יז) פעם אחת הי' רבינו הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה בווארשא והוא הי' אוכל עוד מאיזה שובי"ם אף חוץ מזה וכאשר בא תלמידו רבינו הק' הנ"ל להשולחן כיבד אותו רבו הקדוש הנ"ל שיאכל עמו בקערה אחת ביחד ואכל עמו ושאלו אותו אח"כ אנשי שלומיו על שאכל זה המאכל שנשחט אצל שו"ב אחר השיב להם וכי מהקערה שאוכל רבינו הקדוש יפול לי שום ספק בכשרות ח"ו חס לי לחשוב זאת בבירור היא בכשרות עצהיו"ט בלי שום פקפוק ח"ו כלל וכלל: יח) ראיתי לכתוב בכאן העתק מכתב שכתב הר"ר יוסף שו"ב מק"ק גומבין ז"ל אל הרב הגאון הצדיק ר' אהרן זצ"ל אבד"ק קויל אשר מונחים ת"י נכדו הר"ר שלמה ענגילמאן נ"י מקלאדאווי בעת ביאת רבינו הקדוש הנ"ל לגומבין: ב"ה צום גדלי' תר"ג לפ"ק גומבין ידיד ד' וידיד נפשי חמדת לבבי הרב המאה"ג המפורסם חכם ונבוי וכו' מו"ה אהרן נ"י האבד"ק קויל. היום הגלותי מכתב יד קדשו וכו' ע"ד אשר נתקבל לפה הרב הגאון מ' פיבל מגריצא ובא לפה על שבת תבא ונתקבל בכבוד רב, קצב שכירתו ה' רו"כ לשבוע ומאה רו"כ נתנו לו בהלוואה לנכות מהשכירות במשך שלשה שנים ומאה ר"ט נתנו לו במתנה והנשים נתנו מתנה להרבנית מעות על שלשלת זהב והנשיאות חן הוא למאוד לא ראיתי כהנה אמת הדבר שהוא מזג טוב למאוד וצדיק גדול הוא והדירות התקינו ועלה הוצאות על אלף זהובים הכל אשר לכל הוציאו עליו ג' אלפים זהובים אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי על עירנו איך ואיך בא להם כזאת וביותר אשר המה עתה בדיוטא התחתונה, מעות שלום עליכם עלה ארבעים ר"ט כיבוד יו"ט ר"ה עלה מאה וששים זהובים והנה כל תלונת אדוני נ"י יוכל עתה לבקש מהרב שי' דפה כי הוא איש טוב למאוד וחפץ בטובתן של ישראל וכו' והוא חכם גדול לתווך ענינים וכו' הק' יוסף במוהרי"ז ש"צ ושו"ב פה ק' הנ"ל: