האוצר מספורי צדיקים קטו

לה שום טעם רק הכל מצד האמונה ותכפר על מעשה העגל חסרון אמונה ר"ל עכלה"ק: לח) עו"ש משמו הקדוש עה"כ בתהלים צ' שתה עונותינו לנגדך ועלומינו למאור פניך הענין כי בהחטא יש ב' חסרונות א' הוא גוף החטא שמורד לעשות נגד רצון הקב"ה מלכו ש"ע והב' הוא כי מחשיך את עיני האדם לראות באור פני מלך חיים ולהתקרב אליו וזה שתה עונותינו לנגדך הוא גוף החטא והעון שמרדנו נגדך ועלומינו למאור פניך היינו מה שהעלים החטא מאתנו ידיעת מאור פניך ולהתקרב אליו עכלה"ק: לט) עו"ש משמו הקדוש בפ' פקודי וזה לה"ק על המדרש פ' פקודי ע"פ והמלאכה היתה דים נכנס משה אצל בצלאל וראה שהותר מן המשכן אמר לפני הקב"ה רבון העולם עשינו את מלאכת המשכן והותרנו מה נעשה בנותר א"ל לך ועשה בהם משכן לעדות הלך משה ועשה בהם וכבר תמהו המפורשים היכן מצינו עוד משכן לעדות ואמר כי עיקר קדושת וחיות המשכן והמשכת השכינה הי' ע"י הרצון ונדבת לב ישראל ובכח קדושת רצונם הטוב המשיכו קדושת השכינה וכמאמר האלשיך הקדוש אפריון עשה לו המלך שלמה היינו הפסוק מתמה איך אפשר לעשות משכן למי שנאמר בו הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' והתירוץ הוא ותוכו רצוף אהבה היינו שמאהבה והיראה והרצון והחשק מנדבת המשכן עי"ז המשיכו השכינה הק' לתוך בדי הארון וכאשר ניתותר ממלאכת המשכן ממילא נשאר הרצון שבמלאכה הזאת ולא יצא לפועל הטוב וזאת אמר משה מה נעשה ברצונות אלו והשיב לו הקב"ה עשה בהם היינו בפנימיות לבב ישראל משכן לעדות וכמאמר הזוה"ק זכאה מאן דמשוי דירה נאה בליבי' והיינו כסא להשראת השכינה הק' וכמש"כ בתהלים בלבי צפנתי אמרתיך וגו' ע"כ דברי כ"ק הרבי הזקן מווארקי במעט ביאור עכלה"ק: מ) עוד בסה"ק ישמח ישראל מביא בשם רבינו הק' מווארקי הנ"ל עה"כ בפ' בהעלותך ויעש כן אהרן ופירש רש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה והדבר הוא מקושי הבנה מה זה השבח על אהרן הכהן שלא שינה ואמר הוא הק' שלא שינה שלא הי' ניכר בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה ואמר בצחות לשונו הק' אולי הי' מצוה הקב"ה מצוה זו להה"ק הצדיק מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע הי' משבר המנורה ושפך השמן זית לגודל ההתלהבות ממצוה רבה הלזו אבל אהרן הכהן לא שינה שלא ניכר בו שום שינוי [א"ה זה יהי' מתאים עם מה שהבאתי לעיל מה שאמר הה"ק הצדיק ר' שלמה ליב לענטשנער זצללה"ה על רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל שהוא הולך ישר ובלי שום יגיעה ושינוי כמו דג במים כי גם הוא הי' במדריגה הזאת ודי למבין. עזריאל חיים] מא) הנה רבינו הק' הנ"ל פ"א בא לווארשא ואמר להבעל האכסניא שלו מאנשי שלומיו שהוא רוצה לאכול דגים בסעודה שלו ושלח לחפש דגים ולא נמצא אז בכל העיר ווארשא דגים ובא השליח חזרה בלא דגים אמר רבינו הק' שלא יאכל אם לא יהי' דגים והלך הבעל אכסניא אל הדייגים ושילם להם שיצודו דגים עבורו אולם הי' אז רוח סערה ולא יכלו לצוד ובאו בחזרה ריקם בלא דגים והי' להאיש הנ"ל עג"נ מאוד שלא יוכל למלאות רצון צדיק וביקש עוד הפעם את הדייגים שיסעו עוד הפעם על הנהר אולי יצודו מה ונתן להם רענדיל של זהב שכרם ומלאו בקשתו ועזר השי"ת שצדו דג גדול "העכט" ורץ בשמחה לביתו עם הדג והביא את הדג לפני רבינו הקדוש והביט עליו ואמר כבר אני ממתין עליו זמן הרבה: מב) והנה רבינו הקדוש הזקן מווארקי זצללה"ה זי"ע הנ"ל אמר על