האוצר מספורי צדיקים קט

לעשות מצוה צריך מקודם לאמור לשם יחוד ואם חסיד הוא ג"כ הולך למקוה מקודם לכן לך למקוה ותאמר לשם יחוד ואח"כ תקיים המצוה הזאת כששמע ר"מ זאת נתבייש מאוד ויחדל מזה: יט) רבינו הק' הנ"ל אמר על מה דאיתא כל מה שיאמר לך הבעה"ב עשה חוץ מצא והרבה פירושים נאמרו ע"ז ואמר רבינו פירושו דהדרך היא כשבא אורח הגון לאיש הוא מכבדו בכל מיני כיבודים והנה אף שהאורח יודע בעצמו שאינו ראוי לאלה הכיבודים לא ימנע ממנו כי האורח נחשב למצוה אצלו והוי כמו אתרוג שמנענעים עמו הרבה והאתרוג מבטל א"ע ואינו מונע את הבעה"ב מלעשות מצוה כן האורח מחויב לקבל ממנו כל הכיבודים חוץ מצא היינו אם תראה בדעתו של הבעה"ב אשר רוצה שתלך מעמו א"כ אינך נחשב אצלו למצוה עוד אזי אתה רשאי למנוע ממך הכיבודים: כ) הרב החסיד מפורסם וחריף גדול ה"ר זלמן זצ"ל מומלאווי ואדמו"ר הקדוש מביאלע זצללה"ה אמר עליו שהוא יודע התומים מתחלה ועד סוף והנה בנו החסיד ר' נתן ז"ל עמד לצבא שהי' אז סכ"נ ונסע אביו עמו לווארקי השיב להם רבינו הק' שאין לו שום עצה עבורו והתחילו לבכות מאוד ועמד רבינו הק' מכסאו והלך בחדרו אנה ואנה ובא אליהם ואמר להם הנה באמת אין לי עצה עבורך רק עצה אחת יש לי כי במשנה איתא כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וכנגד המשנה אין יכולין לשנות בשמים לכן אם תקבל עליך עול תורה תהי' חפשי וכן הוה ואני הכרתי את ר' נתן הנ"ל שהי' מתפלל שחרית ביוהכ"פ באלכסנדר ואף שהי' סוחר למד כל יום ויום: כא) הנה רבינו הק' כשהי' אברך והי' בלובלין ציווה לו הרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה שישכיר א"ע למלמד ומסתמא הי' טעם כמוס בזה והי' מוכרח לקיים פקודת רבו והשכיר א"ע למלמד בכפר אחד ולאשר שהי' לאשתו פרנסתה בביתה בזאריק לא לקח שכר מלומדת עד גמר שנה שהי' קודם פסח שילם לו הבעה"ב עבור שני זמנים מאה ר"ט ובין כך נתדלדלה אשתו שם ולוותה עצמה על מזונות עד שבעלה יבוא עם מעות וגם יהי' לה על צרכי הפסח והנה כשהלך ברגליו לביתו בא לכפר אחד וילך ליהודי אחד ללון שם וירא שם מטה מוצעת ונרות דולקות כמו יו"ט והאיש וב"ב יושבים ובוכים ושאל להם מה זאת ובדוחק גדול השיבו להם יען שהוא עושה היום נשואין לבתו עם ת"ח מעיר הסמוכה והי' לו מאה ר"ט עבורו נדן פתאום שלח האדון והי' מוכרח ליתן לו הסכום הנ"ל והשיג שליח מהחתן אשר אם לא ישלח לו הנדן מקודם לא יבוא להחופה לכן בוכים מאוד כששמע זאת נתן לו המאה ר"ט שלו והבעה"ב דימה אשר בטח הוא אלי' הנביא והנה האיש הנ"ל שלח הנדן ותיכף באו להחופה ושמחו בשמחת חתן וכלה ובבוקר השכים רבינו הק' והלך לביתו וכשבא לעירו והי' ירא מאשתו לילך לביתו והלך לבית החסידים וישב שם ולא הלך לביתו ושאלו אותו החסידים מה זאת וסיפר להם זאת ונתוודע זאת לאשתו מובן היטב גודל כעסה וצעקתה ע"ז לאחר ג' ימים באתה אצלו לביהח"ס עם פנים מצהיבות ואמרה לו יצחק בוא להבית כי כבר די העג"נ שלנו בטח יעזור לנו השי"ת נראה מזה גודל צדקתו אשר הפקיר א"ע לגמרי עבור המצוה כי הי' יודע היטב את העג"נ שיהי' לו מזה גם צדקת זוגתו הצדיקת שהיתה מעבירה על מידותי' ועוד פייסה אותו: כב) סיפר לי הרב הקדוש ר"מ זצללה"ה מאמשינוב איך שזקינו רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל הי' פ"א ברוזין בש"ק ודרכו של הרוזינער הקדוש הי' כשישב אצל השלחן הי' יושב בדביקות גדול ולא נשמע שום קול בביהמ"ד ולא שום דיבור משום איש מכ"ש אצל השלחן שלא לבלבל