המאור הקטן על סוכה ו:

הא דתנא חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים פרישנא בגמ' משום גזירת אוצר ונראין הדברים דלא פליג עליה ר"י אפי' לטעמיה דרב דאמר דלית ליה לר"י גזירת תקרה גזירת אוצר אית ליה ואע"פ שטעם א' הוא לשניהם גזירה משום תעשה ולא מן העשוי הא שכיחא והא לא שכיחא שאדם עשוי לעשות סוכה מאוצר של קש ושל עצים שהעלן לייבשן בהמלכה ואין אדם עשוי לעשותה מתקרה של נסרים שהעלם לדירת קבע אין אדם עשוי שימלך בהן לדירת עראי ולהשהותן בלא מעזיבה וזהו טעם לחוטט בגדיש לעשות לו סוכה דאוקימנא בגמ' משום תעשה ולא מן העשוי ולא משום גזירת אוצר שאם העלה מתחלה העומרין בגדיש לשם סוכה שיחוט לו בגדיש כשרה ולא גזרי' כה דמלתא דלא שכיחא הואי והיינו דאמרי' עלה שאם יש שם חלל טפח במשך ז' הויא סוכה והיינו דקתני תנא דידן תרתי חדא חבילי קש וחבילי עצים אין מסככין בהן ואידך החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה כלומר בהא גזרינן ובהא לא גזרינן. ירושלמי אין חבילה פחותה מכ"ה זירין:

וכולן כשרות לדפנות ירושלמי וסכות על הארון את הפרוכת מכאן שעושין דפנות מדבר המקבל טומאה סיככה בחבלים אית תנא דתני כשרה אית תנא דתני פסולה מאן דמר פסולה בחבלים של פשתן מאן דמר כשרה בחבלים של סיב:

והא דאמר רב יהודה סככה בחצין זכרים כשרה אע"ג דפליגא עלה דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאוקמה למתני' בנסרים משופין ומשום גזירת כלים כיון דר"מ ור' יהודה הלכה כר"י ותנן מסככין בנסרים דברי ד' יהודה אלמא לית ליה גזירת כלים משו"ה עמדה ההלכה בחצין זכרים כשרה וזהו שסמך עליו הרי"ף ז"ל וכתבה להא דרב יהודה סתם בלא מחלוקת אע"פ שיש עליה מחלוקת מ"מ הלכה כדבריו: