המאור הקטן על סוכה ה.

[שם ע"ב] וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר פי' שמשעה שהוסיף משהו סכך כשר על סוכי האילן נצטרפו זה לזה ונעשית בהן הסוכה צלתה מרובה מחמתה בצירוף סוכי האילן שהם סכך פסול ואע"פ שהוסיף אחד מיכן סכך כשר אינו מועיל שהרי נעשית הסוכה כבר צלתה מרובה מחמתה ואוקמה רב פפא בשחבטן כלומר שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל העלין ממנו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל סוכה ואפילו לכסות בהן לכתחלה מותר ולא אמרן אלא באילן שחמתו מרובה מצלתו אבל אם צלתו מרובה מחמתו אע"פ שחבטן אם סכך תחתיו פסולה דהויא ליה סוכה שתחת האילן וכל שכן אם סכך על גביו דרחמנא פסלה כדכתיבי בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת האילן וכ"ש אילן שתחת הסוכה ואם סכך על גביו ועמד האילן למטה מן הסוכה והוא חמתו מרובה מצלתו אם חבטו עד שנשרו עליו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצל דידיה אם רבה עליו סכך כשר סוכתו כשרה והיינו דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום כלומר שהדלה אותה על דפנות הסוכה וסכך על גבן פסולה ואם היה סכוך מרובה מהן כשרה ואוקימנא בשחבטן שאין רוב הסיכוך מבטל את האילן עד שיחבוט אותו וישיר את עליו ונ"ל אם לאחר שהשלים את הסכוך כהלכתו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת בין שהדלה אותה ע"ג הסיכוך בין שהדלה אותה על הדפנות תחת הסיכוך אם היתה חמתו של האילן בעצמו מרובה מצלתו אינו פוסל את הסוכה ואע"פ שלא חבטו ואין בזה משום צירוף סכך פסול בסכך כשר שכבר קדם הכשר את הפסול אבל אם היתה צלתו של האילן מרובה מחמתו אין קדימת הסכך הכשר ולא החיבוט מועיל כלום בין שסיכך ע"ג האילן בין שסיכך תחתיו דהויא ליה סוכה שתחת האילן ורחמנא פסלה וכ"ש אילן שתחת הסוכה ושמעתי משם חכמי הדור שהכשירו אף בזו ולא נ"ל דבריהם דתניא בברייתא בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת האילן קתני תחת האילן דומיא דתחת הסוכה כשם שסוכה תחת הסוכה התחתונה קודמת לעליונה שכן הוא דרך בנין כך סוכה שתחת האילן ואע"פ שקדמה סוכה לאילן פסולה ואם איתנהו לדברי החכמים הללו שאין הסוכה נפסלת אחר כשרותה במה שיבנה על גבה או שידלה עליה לא לישתמיט ר' ירמיה לאשמועינן פעמים שהתחתונה כשרה ועליונה פסולה כנון שקדמה התחתונה לעליונה והא ודאי הוא דאיצטריכא ליה טובא לאשמועינן אלא לאו ש"מ סוכה שתחת האילן וסוכה שתחת הסוכה ותחת הסדין אין קדימתן מועיל כלום והא דתנן פירס עליה סדין מפני החמה פסולה סתם שנינו בכל סוכה שבעולם אף בשצלתה מרובה מחמתה ולאפוקי במי שהעמידה בפירושו בסוכה שחמתה מרובה מצלתה וזה הפירוש שפירשנו בהא דרב פפא דאוקמא למתני' בחבטן למדנו אותו בדברי הגאונים ז"ל שמצינו בחבוריהם כך הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה ואפי' היה הסכך הכשר הרבה מהם ואם חבטן עד שנשרו עליהם כשרה ויש לרב רבינו שלמה ז"ל פירוש אחר שהוא מפרש אותו בענין חבוט רמי כלומר שהשפילן ועירבן עם הסכך הכשר וקשיא לן על הדין פירושא הא דתנן הדלה עליה את הנפן ואת הדלעת וכו' דאוקימנא בשחבטן והרי הסכוך למעלה מהן הוא דקתני סכך על גבן ואין זו השפלה אלא העלאה:

והא דא"ר ירמיה פעמים ששתיהם כשרות לא הזכירה הרי"ף ואע"פ שהיא צריכה:

[דף י ע"א] ואם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כשרה וכמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא התחתונה פסולה ג' מחלוקות נאמרו בה ומסתברא כרב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי בד' משום דקא אמרי מלתא מציעתא ועוד דשייך מימרא דידהו דהכא במימרא דידהו בנויי סוכה המופלגין ממנה ד' והתם פסק הרי"ף ז"ל כוותייהו * עיין ברא"ש סי' ט"ו הלכך מסתברא נמי בהא כוותייהו דלטעמייהו אזלי וכל זה צריך תלמוד אע"פ שלא הזכירו הרי"ף ז"ל: