המאור הקטן על שבת ז:

ירושלמי בית שמאי אומרים אפילו ברביעי וב"ה מתירין:

מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי א"ר יוסי ב"ד חנינא ר' ישמעאל היא דתנן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך נראה לי דאליבא דרבי ישמעאל מותר לגמור אפילו בסחיטתו בידים שאלמלא היה נאסר לו לעשות בידים לא היו ב"ש מודים במשנתנו לטעון מבע"י במידי דאתי ממילא משחשיכה דסוף סוף הא קא מתעבדא מלאכה בשבת והיו חולקים בה כשם שהיו חולקים במצודות חיה ועופות ודגים אלא ודאי תנא דמתני' כר' ישמעאל סבירא ליה דאמר יגמור משתחשך אפילו בסחיטתו בידים הילכך כי אתי ממילא שפיר דמי ולא פליגי עלה בית שמאי וכן שום ובוסר אע"פ שלא היה הוא גומר אותו היו זבים מאליהן בריסוקן לפיכך אין סחיטתן חשובה לו לכלום ורש"י ז"ל פי' יגמור דקא אמר רבי ישמעאל שצוברן מאחר שריסקן ומניחן בכלים ויוצאים מעצמם ומותרין לא ידעתי מי דחקו לזה הפי' אי משום דאמרינן עלה מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי אנן הא פרישנא לה לא קשיא ולא מידי ואסיקנא בגמרא לאו מי איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן במחוסרין דיכה כולי עלמא לא פליגי דאסור שעדיין הן כאילו הן שלמים ולא רסקן כלל ואפילו משקין היוצאין מהם אסורין וכל שכן שאין לו לסחוט בידים כי פליגי במחוסרין שחיקה שתמצא לומר ג' מלאכות יש בהן דיסוק ודיכה ושחיקה אלא שהדיכה בכלל ריסוק כדתניא השום והבוסר שריסקן ואוקימנא במחוסרין שחיקה והני מילי דתנן במתניתין כמחוסרין דיכה דמו שטעינת הקורה על גב הענבים השלמים או על גב הזיתים השלמים היא כריסוק והדיכה והשחיקה נעשית מאליהן בשבת שלא הספיקה הקורה מבעוד יום לעשות בהן בשעה קלה אלא רסוק בלבד בלא דיכה הילכך אליבא דרבי ישמעאל היו בית שמאי פליגי עלה דמתניתין ולא היו הכל שוין בה הילכך מסתברא ליה לרבי אלעזר דמחוורתא לאוקומא למתני' כר' אלעזר דאשכחן דשרי כי האי גוונא בחלות דבש בשריסקן מבעוד יום והדבר ידוע שאין עושין בחלות דבש לא דיכה ולא שחיקה וכי היכי דשרי ר"א בחלות דבש בריסוק בלבד ה"ה הכי נמי הוי שרי אף בזיתים וענבים כדקתני בברייתא ודומיא דמתני' קתני לה הורה ר"י בר' חנינא כר' ישמעאל דאמר ילמוד משתחשך וקיימא לן בכ"מ מעשה רב וכל שכן דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא גבי הנך הוראות דהנהו תלמידי דאתמרן בגמרא הילכך ליתא לדרבי יוחנן דאמר במחוסרין דיכה כולי עלמא לא פליגי דאסור דהא לא סבירא ליה לר' יוסי בר' חנינא הכי מדקא מוקי לה למתני' כרבי ישמעאל ועוד דקיימא לן בחלות דבש ובזיתים וענבים כדבי אלעזר וכדפסק בעל הלכות משמיה דרב צמח בר פלטוי גאון ז"ל הילכך ליתא לדר' יוחנן: