המאור הקטן על שבת מה

[דף קכא ע"א] אמר רבי יהושע בן לוי כל המזיקין נהרגין בשבת פי' ריב"ל סבר לה כר"ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ומשום חשש נזק התירוה חכמים ואותביה רב יוסף מדתניא חמשה נהרגין בשבת הני אין אחריני לא ובעינן למימר דלמא משבשתא היא משום דלא אתנייה ביה ר' חייא ור' הושעיא תרצה רב יוסף ואוקמא ברייתא ברצין אחריו ודברי הכל כלומר בהא אפי' ר' יהודה מודה משום פקוח נפש וכ"ש ר"ש אבל בשאר מזיקין שאין בהריגתן הצלת נפשות לפי שאין בהם סכנה פלוגתא דר' יהודה ור"ש ר' יהודה אוסר אפי' ברצין אחריו ור"ש שרי אפי' כשאין רצין אחריו אע"ג דאוקימנא לברייתא כדברי הכל דיוקא דברייתא כר' יהודה אזלא ודלא כריב"ל וכר"ש דאי ר"ש מאי איריא הני חמשה אפי' כל המזיקין כולן ומדלא אתחוורא לן בעלמא הלכה כר"ש במלאכה שאינה צריכה לגופה לא סמכינן על הא דריב"ל ועוד דמסקנא דשמעתא בהכי סלקא דהא רב הונא אמר ליה לההוא גברא דקטל זיבורתא בשבתא אשלמתינהו לכולהו ואמר רב ששת נחש דורסו לפי תומו ואמר רב קטינא עקרב דורסו לפי תומו אלמא הני בלחוד הוא דשרי ולא שרי למיקטלינהו להדיא כר' יהושע בן לוי והרי"ף ז"ל כתב בהלכות ושאר המזיקים אם היו רצין אחריו מותר להרגן לדברי הכל עלה בדעתו כי דברי רב יוסף שאמר ברצין אחריו על דברי ריב"ל הם ואינם אלא לתרץ הברייתא וזה ברור ומבואר בגמ' ואין כדאי לטעות בזה והוי יודע כי כל חובל וכל הורג תולדות דשוחט הם ודרך אחר לכולן משום נטילת נשמה כי הדם הוא הנפש ואין הפרש בין כשיצא בין כשנצרר ולא יצא. והא דאמר ר' אבא בר כהנא א"ר חנינא פמוטות של בית רבי מותר לטלטל נרות של נחושת שעושין בספרד ואין באלו חשש משום חדקי ואינם עשוים לעולם משל חוליות ופשטוה דאפי' ניטלין בשתי ידיו מותרין לטלטל מדאמר ליה ר' אבא לר' זירא כאותן של בית אביך וה"ר שלמה ז"ל פירשה במגורות קטנות א"כ שאמר ליה ר' אבא לר' זירא כאותן של בית אביך חרפה וגדוף היה ומדמייתי' לה על פסקא דמתני' דתנן כופין קערה ע"ג הנר בשביל שלא תאחוז בקורה נראה שנרות גדולות היו שבהן הוא מצוי שנאחזת הקורה באורן ועוד בהדיא אמרי' לקמן כל הכלים ניטלין בשבת אפי' בשתי ידים לאביי ולרבא אפי' בשני בני אדם ובסוף מס' עירובין גרסינן ההיא שריתא דהוה בי ר' פדת דהוו שקלי לה בי עשרה ושדו לה אדשא ולא ידעתי מי דחקו לרבינו שלמה לפרש הפי' הזה והא דאמרי' בעירובין בפ' חלון כי סולם הצורי כובדו קובעו אין ראיה ממנו לשאר כלים כי מפני שהוא מוטה על הכותל לעלות בו לגג או לעליה החמירו בו לפי שכל תשמישי כלים במחובר לקרקע הם חמורים בכל מקום כגון חותמות שבקרקע וכגון זמורה מחוברת באביה הקשורה בטפיח וכגון כסוי הקרקעות בפירקין דלקמן וה"ר שלמה כתב במס' עירובין אע"פ שאמרו כובדו קובעו ה"מ למעט הכותל אבל לא נאסר הסולם לטלטל: