עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהמאור הקטן על שבת

המאור הקטן על שבת מג.

HaMaor HaKatan on Shabbos 43a (HaMaor HaKatan on Shabbat 43a) · המאור הקטן על שבת · free full Hebrew text

Open in the reader →

[דף קטז ע"ב] והא דאמר שמואל בין בזמן בית המדרש בין שלא בזמן בית המדרש אין קורין אוקימנא כר' נחמיה ובנהרדעא פסקי סדרי ככתובים במנחתא דשבתא אע"ג דאתרא דשמואל לא סברי כוותיה בהא אלא כרבנן דפליגי עליה דר' נחמיה ס"ל מיהו בשטרי הדיוטות אסור לקרות בשבת לדברי הכל וליכא מאן דפליג עליה ומאחר שפשט מנהג הראשונים שהיו נוהגין לדרוש בכל שבת ושבת עד זמן סעודה אין לנו אנו היום למנוע עצמנו לקרוא בכל כתבי הקדש ובכל ספר שיש בו סרך קדושה כל היום כולו והטעם שלא היו בדורות הראשונים קורים בספר כתובים בשבת עד אחר סעודת השבת מפני שלא היה מתקנת עזרא אלא לקרות בתורה ולתרגם בנביא ולא התירו לקרוא בספר אחר כדי שיהו הכל משכימים לשמוע הדרשה שהיו דורשין עד זמן סעודה:

א"ר אשי בתרתי פליגי פליגי בטלטול ופליגי במלאכה פירוש פליגי במלאכה כדמפרש בברייתא ועל ההיא פלוגתא לא אהדרו ליה ולא מידי ופליגי נמי בטלטול עור אגב בשר לאחר הקטרת אימורין שהיה ר' ישמעאל אוסר וחכמים מתירין ועליה אהדרו ליה חבריא והכי קא אמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר בלא אימורין שהרי אף הבשר עצמו קודש הוא כמו הספר שהוא קודש ופרכינן עלה מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר שאפי' כתבי הקדש שאין קורין בהם הרי אמרו שונין בהם ודורשין בהן ואם נצרך לפסוק מביא ורואה בו הכא נעשה בסיס לדבר האסור שאין הבשר מותר באכילה ער הערב ומנין להו שיהא טלטולו מותר וכ"ש העור שעמו ומסקנא אוקמא מר בר רב אשי לעולם כדאמרי' מעיקרא דבהפשטת פסח אהדדי ליה לומר שמותר להפשיט את כולו קודם שיוציא את האמורין שמתוך שהאמורין ראוין להקטרה בו ביום הרי הם דבר מותר ונעשה שאר הבשר יד להן והעור בסיס לדבר המותר בלבד והרי הוא כתיק הספר עם הספר בלא מעות שאין שם אלא דבר המותר בלבד אף זה מכיון שהבשר והאמורין מחוברין ונעשה הבשר יד לאמורין אין שם אלא דבר המותר בלבד ובטלטולו כולי עלמא לא פליגי שיהא מותר לטלטל הכל ביחד דבסיס לדבר המותר הוא כי פליגי בהפשטו וכגון דלא בעי ליה לעור ושקיל ליה בברזי רבנן סברי מפשיט את כולו מתוך שהותרה הפשטה עד החזה לצורך האמורין מפשיט את השאר בברזי דהא לאו מלאכה היא ולא מיתחל שבתא בהכי אע"ג דדמיא להפשטה הועילו האמורין לבשר להתיר לו כך כשם שהועיל הספר לתיק הספר להצילו מן הדליקה ור' ישמעאל סבר כיון דאיתעביד ליה צורך גבוה לא שרינן ולא מידי גזרה דלמא אתי למעבד הפשטה כי אורחה אף בכל הבשר: