המאור הקטן על שבת א.

[דף ב ע"ב] רבא אמ' רשויות קתני רשויות שבת ב' שהן ד' בפנים פי' אע"ג דדייקא מתני' כפירושיה דרב אשי לא אתחזי ליה לרבא הכי מדקתני יציאו' ולא קתני הוצאו' משום הכי אתחזי ליה לרבא דהא דקתני יציאות כמ"ד רשויות הוא ולעולם אין הכנסה בכלל הוצאה דהוצאה דהואי במשכן דכתיב ויצו משה ויעבירו קול וכו' חשיבא ליה וקרי ליה אב אבל הכנסה דלא אשכחן במשכן לא חשיבא וקרי ליה תולדה והכי אמרי' בפ' הזורק ודוקיא דרב אשי דאמר מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי וקרי ליה הוצאה לא משמע ליה לרבא אלא אלישנא קיטא כמאן דאמר מרשות היחיד לרה"ר תדע דהא קא חשיב ליה באבות מלאכות והכנסה ליתא אלא תולדה ואף דיוקיה דרבינא נמי דדייק ממתניתין דקא מפרש הכנסה לאלתר לא אתחזי ליה לרבא דהכין הוא סדורא דמתני' יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים כיון שתחלת המלאכה הוא העקירה ועיקר חיובא ועקידת ההוצאה ברשות היחיד לפיכך הקדים ארבע בפנים ואח"כ אמר ארבע בחוץ שהיא רשות הרבים וכיון דסליק מרשות הרבים פתח ואמר העני עומד בחוץ ואח"כ אמר ובעה"ב בפנים ומפרש ברישא חיובא דההוא דפתח ביה ואמטו להכי אצטריך למיתנא ברישא פשט העני את ידו לפנים והכין סליק סדורא דמתני' שפיר ולא דייקי' מינה כלום אלא מדקתני יציאות ולא קתני הוצאות משמע ליה לרבא דרשויות קתני כי כל רשות נקראת יציאה מפני שהיא מוצאת מכלל חברתה והכי קאמר רשויות שבת שתים שהן רשות היחיד ורה"ר שהן ארבע חיובין הוצאה דעני והוצאה דבעה"ב והכנס' דעני והכנסה דבעה"ב הכי מפרשי' לה למתני' דשבועות דקתני דומיא דמראות נגעים כולהו לחיובא אבל מתני' דהכא דקתני שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ ודאי חיובי ופטורי קתני משום דעיקר שבת הוא והכי מפרשי לה אליבא דרבא רשויות שבת שתים שהם רשות הרבים ורשות היחיד שבהן ד' דינין לאותו העומד בפנים והוא בעל הבית שנים מהן לחיוב ושנים מהם לפטור הוצאה והכנסה לחיוב הוצאה והכנסה לפטור וכן אתה מפרש שתים שהן ארבע בחוץ לאותו העומד בחוץ והוא העני יש לו שתי רשויות שהן רשות היחיד ורשות הרבים בד' דינין שנים מהן לחיוב ושנים מהן לפטור הוצאה והכנסה לחיוב והוצאה והכנסה לפטור:

[דף ג ע"א] והא דאמרינן פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב הן הפטורין השנויין במשנתנו בפשיטת היד של עני לפנים והם שני פטורין של עני אחד של הכנסה ואחד של הוצאה וכן בפשיטת היד של בעל הבית לחוץ יש שני פטורים של בעה"ב אחד של הוצאה ואחד של הכנסה והם הם הפטורין שחשובין להמנות שקרובים לבוא לידי חיוב חטאת מתוך פשיטת היד אבל הפטורין שכנגדן למי שלא פשט ידו כיון שהוא רחוק מלבא לידי חיוב חטאת לא חשיבי ולא הוו ממנינא וכ"ש פטורי דתרין בבי קמאי דפטור ומותר נינהו דמעשה אצטבא בעלמא קא עבדי ולא חזו למנינא ורש"י פי' פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת כגון עקירה שהיא תחלת המלאכה דאיכא למיגזר דילמא גמר לה אבל בהנחה לא מצי למיתי לידי חיוב חטאת דהא ליכא עקירה גבי האי ולפי פירושו בזה נמצאו שני פטורין של עני בשתי עקירות של הכנס' וכן שני פטורים של בעה"ב בשתי עקירות של הוצאה והא לא אפשר דכיון דאידי ואידי עקירת הכנסה היא אי נמי עקירת הוצאה היא למה לן למחשבה בתרתי הילכך לית לן אלא כפירושה דכתבינן: