המאור הקטן על מגילה יד:

כתב הרי"ף ז"ל הא דגרסי' בגיטין אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה ולפי שיש הרבה משתבשין בפירושה ראיתי לכתבה יש שסוברין לומר שאם אין שם כהן לא יקרא לוי כלל וסומכין על סדר מר רב עמרם בר שישנא גאון ואין הפירוש נכון אלא הנכון הוא שלא יקרא לוי בתורת קביעות אלא קורא באיזה מקום שירצה כפי מה שראוי לו לפי מעלתו אחרת לא לפי מעלת לויה או אם אינו רוצה לקרות לא יקרא כלל זהו פי' נתפרדה חבילה ויש שסוברין לומר שאין לו ללוי לקרוא אחר ישראל לעולם אבל במקום כהן קורא במקום שאין שם כהן ומביאין ראיה מההיא דגרסי' בכתובות ההוא דאתא לקמיה דרבא א"ל מוחזקני בזה שהוא כהן א"ל מה ראית שקרא ראשון בבהכ"נ א"ל בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול אמר לו שקרא אחריו לוי ואם איתא שלוי קורא אחר ישראל במקום שאין כהן מאי אחויא סהדותיה דלמא מקום שאין כהן הוה וקרא ישראל במקום כהן ואחריו לוי אלא שאין ללוי לקרוא אחר ישראל לעולם ואני אומר שאין ראיתו זו ראיה כי נראין הדברים שזה המעיד לא היה מכיר הקורא ראשון לא בכהונתו ולא בגדולתו אבל מכיר היה הקורא השני שהיה לוי ולא היה גדול ואילו לא היה שם כהן ונתפרדה חבילה לא היה ראוי לקרוא אפי' שני וכיון שקרא בחזקת לוי ולא בחזקת גדול בידוע שקרא לפניו כהן וא"ת מנין לנו שיש חזקה גדולה לקורא השני אתיא מההוא עובדא דא"ל בחזקת שהוא לוי או בחזקת שהוא גדול ואתיא נמי מההיא דשלחו בני גלילא לר' חלבו ופשטו ליה אחריהן קורין פרנסין הממונין על הצבור ואחריהן בני ת"ח שאביהן ממונין פרנסין על הצבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם הא למדת שאין כל אדם קורין אלא בשבת ומקום שביעי אבל הששה כולם יש להם מעלה או מכהונה ולויה או משאר מעלות לפיכך זה שראה הלוי קורא שני ולא היה לו שום מעלה אחרת נתברר לו שמסדר חבילתו קרא ולא נתפרדה חבילה ולעולם במקום שאין כהן קורא לוי באיזה מקום שירצה אם רצה לקרוא קורא ואם לאו אינו קורא וזה הוא הפירוש הנכון:

סליקו להו מסכתא מגילה