המאור הקטן על עירובין יד.

מאי לא אמר כלום אמר רב לא אמר כלום כל עיקר וכו' כתב עליה הרי"ף אע"ג דקי"ל כרב כאיסורי הכא הלכתא כשמואל דהא תניא דאתיא כותיה דשמואל שייכא בההיא תניא אחריתי דת"ר שנים ששאלו חלוק א' וכו' כדכתיבנא בהלכות * מבואר ברא"ש סימן י"ד עד חד טעמא הוא עכ"ל הרי"ף: ואנן לא ידעי' היכא שייכא הא בהא לפי שהחלוק תלוי בבעלים והבעלים יש להם תחומין כל זמן שסיימו ד' אמות מקום שביתתן ואם לא סיימו ד' אמות מקום שביתתן אין להם לזוז ממקומן לדעתיה דרב וכוותי' מסתברא דשקלי וטרו אביי ורב הונא ברי' דרב יהושע דאינון בתראי אליבא דרב ואליבא דרבה דפרשיה לטעמיה דרב משום דלא סיים אתריה ואעפ"כ אין אנו משיבין בזה את הארי לאחר מיתה כיון דנקטינן בעירובין לקולא ועוד דמיתרצא ברייתא דרב לשמואל ולא מתרצא דשמואל לרב ואם יש ממקום רגליו על עיקרו של אילן תרי אלפי וארבע גרמידי בהא אפי' שמואל מודה שלא יזוז ממקומו דדילמא לא קנה שבית' בעיקרו של האילן אלא תחת הנוף שבצד השני נתכוין לשבות שהוא רחוק ממקומו יותר מאלפים וד' אמות ולא קנה עירוב ובמקומו נמי לא קנה שביתה שהרי עוקר דעתו משם הלכך לא יזוז ממקומו: