המאור הקטן על חולין י:

אמר רבא ריאה שהאדימה כשרה וכו' ואסיקנא אלא ל"ש ופי' רבינו חננאל ז"ל אחד זה ואחד זה טרפה והרי"ף ז"ל כתב בחלוף (ומבואר כרא"ש סי' י"ג) משום דאמרי' לקמן אדומה כשרה מדר' נתן וכ"כ ה"ר שלמה ז"ל כדברי הרי"ף ויש מפרשים אלא ל"ש כלומר שאם האדימה ככבדא כשרה כבשרא טרפה ל"ש כולה ול"ש מקצתה וה"ר אפרים ז"ל הכריע כדברי הר"ת ז"ל ואמר שהפריש בין האדימה ובין אדומה כי כל לשון האדים מגזירת הפעיל הוא יותר חזק באדמימותו מן האמור על לשון פועל קל וכן מה שכתוב אם יאדימו כתולע אינו דומה למה שכתוב אדמו עצם מפנינים לפי שאדמימות התולע הוא יותר חזק מאדמימות הפנינים וכן ריאה שהאדימה מקצתה שחזק אדמימותה מפני מכה שנמצאת לה בדופן כנגד הריאה ודיקא נמי מדמייתינן עלה מן החובל בשבת בשמנה שרצים או בשמנה שקצים ורמשים אלמא באדמימות מחמת מכה עסקינן הלכך ל"ש כולה ול"ש מקצתה טרפה אבל אדומה שאינה מחמת מכה אלא שלא נבלע בה דמה כשרה מדרבי נתן ל"ש כולה ול"ש מקצתה ואע"פ שדברי ה"ר אפרים בזה נכונים אנו סומכין על הרי"ף ז"ל ועל ה"ר שלמה ז"ל שהם שני עמודים גדולים:

והא דאמרי' ככבדא כשרה כבשרא טרפה שמעתי בפירושה שאין הדברים אמורים בחזואתא דריאה אלא בגושתא דריאה והיא ממשות הריאה מדלא אמרי' כעין כברא כעין בשרא כי היכי דאמרי' כעין מוריקא כעין כשותא כעין ביעתא אלמא בממשות הריאה הדברים אמורים שאם ממש הריאה ככבדא כשרה ואם ממש כבשרא טרפה ועל זה הפי' סמכנו בחבורנו בהלכות בדיקה. ואונא דסריכא לאומא ה"ר שלמה התירה בפירוש וכ"כ כל הגאונים וכן חכמי ספרד ז"ל ויש מחכמי צרפת ז"ל שאוסרין ולא נראה לנו טעם בדברי האוסרין. והיכא דמשתבחן תרתי עינוניתא דורדא בריאה הגאונים ז"ל כולם התירוה וה"ר שלמה ז"ל החמיר בה ונראין דברי הגאונים דכיון דלא קי"ל כרבא ביותרת ול"ש תרתי לקולא נקטינן: