המאור הקטן על ברכות א.

מאימתי ה"ג וכך נמצא בגרסת הגאונים ז"ל ומתנחי בה סימנא ויקרא אלהים לאור יום:

וממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר יומא פירוש שהוא שעת צאת הכוכבים דילמא ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר גברא כלומר שהוא טהור לאכול בתרומה משעת שקיעת החמה. ועל מה דאמרינן מכדי כהנים אימת אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים עלה דייקי' [ממאי] דהאי ובא השמש וטהר היא שעת צאת הכוכבים שמא אינו אלא שעת שקיעת ההמה. ואית דמפרשי לה אברייתא דתניא ביאת שמשו מעכבתו מלאכול ואין כפרתו מעכבתו וגרסי הכי ממאי דביאת שמשו היא ומאי וטהר טהר יומא שא"א להביא כפרה מבערב דלמא ביאת אורו הוא שהוא לפנות בוקר למחר ומביאין ראיה לדבריהם מדכתיב קומי אורי כי בא אורך שפירושו לדבריהם כי ירח אורך ומאי וטהר טהר גברא כלומר שהביא כפרתו וא"כ הרי כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה וזאת הגירסא עם פירושיה אינם דברים נכונים כי הראיה שהביאו מן כי בא אורך אינה ראיה ופי' אחר יש למקרא ההוא ועוד במערבא דבעו לה מבעיא ופשטו לה מבריית' אדרבה ממתני' הוו להו למפשטא דקתני מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואם אית' דכפרה מעכבא לתדומה האי בערבין בשחרין [הוא] ואי מוקמ' למתני' בהנך דלאו מחוסרי כפרה נינהו ברייתא נמי הכי אפשר לאוקמא ולא תפשוט מינה כלל ועוד אמאי לא איפשיטא ממתני' בהדיא דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים הלכך מחוורתא גירסא ופירושה כדברי הגאוגי' ז"ל וכמו שפירשתי. ולענין עונת ק"ש פסק הרי"ף ז"ל משעת צאת הכוכבים ויש מקילין בדבר וסומכין על תלמוד ירושלמי דתניא קרא קודם לכן לא יצא ידי חובתו א"כ למה קורין אותה בבהכ"נ לא בשביל לצאת בה ידי חובתה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ועל זאת סמך רש"י בפירושו ויש מפרשים זה דברי הירושלמי בענין אחר שלא היו קורין אותה בבהכ"נ שלא בעונתה בברכות אלא עשאוהו כמו שאנו קורין אשרי קודם תפלת מוסף כך היה מנהגם לקרוא את שמע בכל תפלה שאינה סמוכה אל הברכות ונראה הפירוש הזה מבואר בתלמוד ירושלמי בפרק זה רבי יוסי ורבי אחא נפקין לתעניתא אתא ציבורא בעין מקרא את שמע בתר תלת שעין בעיא רבי אחא ממחי' בידו א"ל רבי יוסי והלא קראו בעונתה כלום אין קורין אותה אלא כדי לעמוד בתפלת מתוך דברי תורה א"ל מפני ההדיוטות שלא יהו אומרים בעונתה הם קורין אותה נראה מזה כי עשרים וארבעה ברכות דתעניתא היו מתפללין כעין מוספין והיו קוראין לפנית ק"ש בלא ברכות כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ועדיין אין לנו ראיה להקדים ק"ש קודם זמנה אלא נ"ל כיון דנפישין פלוגתא דתנאי בהאי מילתא ולא איפסיקא הלכתא בהדיא משום דוחקא דצבורא אם עשאו כאחד מהם מה שעשה עשוי וכדאי הוא אחד מן התנאים הנזכרים (בתנאי זה) בענין הזה לסמוך עליו בשעת הדחק ועיקר קריאת ק"ש שנית דברי תורה הוא ויש בה להקל כדגרסי' בירושלמי ורבן גמליאל פליג על רבנן ועביד עובדא כוותיה שניה היא שניה לשנון ובכמה דוכתין אשכחן דחשו רבנן לטורח צבור וזמן יציאת הכוכבים במתני' תני לה כלשון רבי אליעזר ובברייתא תני לה כלשון ר' יהושע מיהו יחיד הקורא אותה בביתו שלא באונס שפיר דמי למסמך על שיעורא דמתני כדברי הרי"ף ז"ל: