המאור הקטן על ביצה י:

הא דאתמר האופה מיום טוב לחול ביררנוה גם אנו בפרק אלו עוברין יפה יפה שלא כדברי הרי"ף ז"ל:

והא דפסק הרי"ף ז"ל כרבי יוסי הגלילי דאמר לכם ולא לכלבים לא נראו לי דבריו מדא"ל אביי לרב יוסף לרבי יוסי הגלילי הני סופלי לחיותא היכי שדינן להו ביומא טבא ואיצטריך לשנויי ליה בשנויי דחיקי ודלא כהלכתא דהא דקא משני ליה רטיבתא חזיין להיסק גדול דלא כהלכתא הוא כדאמרי בחיזרא והלכתא יבישא שרי רטיבא אסור ובהדיא תנינן מחתכין את הנבלה לפני הכלבים אפילו בשבת וכ"ש ביו"ט וצדין חיה ועוף מן הביברין ביו"ט ונותנין לפניהם מזונות וקודר אדם קב או קביים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש ומתירין פקיעי עמיר לפני הבהמה ומפספסין את הכפין ומלהקטין את התרנגולין ונותנין מים למורסן ונותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הדרסיאות וכל אלו מותרין שלא על גב ריפתא דלא כרבי יוסי הגלילי בסופלי דחיותא והיאך איפשר לדחות כל אלו משום משנה יחידאה דעיסת הכלבים שנשנית כרבי יוסי הגלילי אגב גררא דעירוב ושתוף וברכה וזימון וחלה ומצה בפסח. ועוד יש לומר דמודה ר"ע בעיסת הכלבים כיון דאפשר להו לכלבים לעיסה בלא אפייה לא טרחינן להו במלאכה יתירא אלא בזמן שהרועים אוכלין ממנה ומכל זה נראה לנו שהלכה כר"ע דאמר אפילו נפש בהמה במשמע ותו לא מידי:

והא דאמר רב הונא מי שלא הניח עירובי תבשילין עושין לה כדי חייו הלכה היא ואע"פ שלא הקנה קמחו לאחרים ואע"פ שלא כתבה הרי"ף ז"ל: