המאור הגדול על יבמות ח.

[דף כח ע"א] לימא ליה שמא ימות ואסור לבטל מצות יבמין פי' הא דקתני במתני' ולא מתיבמות לאו למימרא דליכא דין יבום הכא כלל אלא הרי הוא כאומר הרי אלו חולצות כדי שלא יבואו לידי לא מתיבמות כלומר שלא תעקר מאחת מהן מצות יבמין כגון דאדמיבם חד מיית אידך וקא בטלה מצות יבמין ולעולם איכא הכא דין יבום ומשום גזירה היא דדלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא כדאמרינן מעיקרא:

[דף כט ע"א] והא גבי ערוה לא גזרי' פי' שאם היה אחת מכל עריות איסור מצוה או איסור קדושה אין אומרים שתחלוץ גזירה משום איסור מצוה דעלמא ומשני ערוה מיגמר גמירי לה אינשי וידוע הוא שהיא הפוטרת וה"ר שלמה ז"ל מפרש בענין אחר וזה יותר נראה:

[דף כט ע"ב] יבמה דחזיא לכולהו חזיא למקצתייהו פירוש יבמה דחזיא לכולהו התרות של יבמה מעיקרא יש שיור בדחייתא וחזיא למקצתייהו כלומר בעיא חליצה והיינו צרה דעלמא ודהתירא להיתירא ודאיסורא לאיסורא לא דחי אבל דהיתירא לאיסורא דחיא:

מתני' שלשה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות וכו' טעמא דגרש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואח"כ מת נשוי נכרית וכו' כתב עליו הרי"ף ז"ל בהלכות תרין טעמין ותרוייהו לא מסתברי לי ולי מסתבר ג' מחלוקת בדבר ר"נ ורבא ורב אשי וזו היא לר"נ למעוטי כנס ואח"כ גירש ולרב אשי למעוטי אפי' מת ואח"כ גירש ולרבא למעוטי מת ולא גירש ר"נ כר' ירמיה ורב אשי ס"ל כתריצתא דר' ירמיה ופליג אדר"נ בזיקה ורבא פליג אתריצתא דר' ירמיה דס"ל כרב אשי בזיקה בכנס וגירש ר"נ לחומרא ורבא לקולא במת ולא גירש רבא לחומרא ור"נ לקולא ושניהם מודים במת וגירש לקולא ורב אשי מחמיר בשלשתן ואנן נמי נקיטין לחומרא: