המאור הגדול על יבמות מד:

[בפרק האשה שלום נמצא כתוב נתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי נאמנת מת יבמי ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת וכו'. ולא כך היא הגרסה אלא כך נתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואח"כ מת יבמי מת יבמי ואח"כ בעלי נאמנת הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואח"כ מת יבמי יבמי ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת שאין האשה וכו' אלה מקומות חסרים]:

בפרק האשה שהלך בעלה וצרתה. רבי חנינא אומר לעצמה שלשה לחברתה לעולם. הרי"ף ז"ל פסק כר' חנינא ואמר הכי מתוקמא בפ' החולץ כוותיה ואנן לאו הכי אתחזי לן דהא אסקה אביי התם מידי תחלוץ ולא תחלוץ קתני לא תינשא ולא תתיבם קתני בלא חליצה ולעולם אי חלץ לה הכי נמי דמשתריא והא שייכא בטעמיה דזעירי דאמר חולצת לאחר תשעה ממה נפשך הלכך מסתברא לן בדוכתא דחיקא דליכא למיקם על בירוריה דמילתא כדאי הוא זעירא לסמוך עליו בשעת הדחק דהא לא תנן במתני' תחלוץ ולא תחלוץ: