המאור הגדול על יבמות מג.

מי חיישינן לשני יצחק ולשני יוסף בן שמעון או לאו פירוש כשלא הוחזקו ודאמר רבא מנא אמינא לה ואייתי ראיה מחבו בר ננאי וננאי בר חבו והוחזקו התם כיון דנקיט שטרא בידיה כשלא הוחזקו דהכא דמי דאי הוחזקו הכא לא הוה אמר רבא בכי הא דלא חיישינן דודאי חיישינן ודאמרי' יבדק כל העולם כולו פי' סביבות נהרדעא שמא יצא אדם משם ששמותם כדרך שרגילין לצאת משם דעובדא דלקמן דבדוק רבנן מסורא ועד נהרדעא ואביי לא חש התם מאחר דבדיק רבנן ורבא חש ליה כיון דאשכחו תרי ענן בן חייא בנהרדעא חד מחגרא וחד שלים והרי"ף ז"ל פסק כרבא ואזלא כטעמיה דרבא אפי' במקום שהשיירות מצויות אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון אין אי לא לא ור' זירא פליג עליה ובבבא מציעא פסק הרי"ף ז"ל כר' זירא ותלין מילי קשיאן אהדדי והוינא יכולין לתרוצי שניא מיתה מגט מתוך שאינה יכולה מכחישתו דייקא ומינסבא ומתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה ובמיתה נקיטין כרבא לקולא דלא חיישינן לשני יוסף בן שמעון וכיון דמצאנו במסכת גיטין שפסק הרי"ף ז"ל דאפילו במקום שהשיירות מצויות ועבר שם אדם לא חיישינן לשני יוסף בן שמעון אא"כ הוחזקו הא ודאי קשיא דידיה אדידיה וכבר כתבנו בענין הזה בפרק כל הגט: