המאור הגדול על שבועות א.

תנן התם מראות נגעים וכו' מאן תנא מראות נגעים שנים שהן ד' כתב רש"י ז"ל לא גרסי' הכא ב' שהם ד' דהא ר"ע נמי הכי אית ליה אלא ה"ג מאן תנא ואני אומר שודאי גרסי' לה ונקט רישא משום סיפא כדאשכחן בכמה דוכתא בגמרא כגון ההיא דאמרי' בריש סנהדרין אלא הא דתנן שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי ה"נ משום סיפא נקיט לה לרישא וה"ק מאן תנא מראות נגעים ב' שהן ד' בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל דאלמא אית לה תולדה לבהרת והיא שוה במראה לבן שלה לשאת מדלא קתני שלישית ורביעית אמר רבא דלא כר"ע דאי ר"ע הא אמר זו למעלה מזו וזו למעלה מזו הן ואין אחת מהן שוה לחברתה ושאת למעלה מסיד וא"כ שיהא סיד תולדה לבהרת טהרת סיד ההיכל מלצטרף שאין שני מראות מצטרפין זה לזה בזמן שהם רחוקים זה מזה שיש מראה אחר מפסיק ביניהם בלובן והשתא סיד ההיכל בהדי מאן ניצרפיה ניצרפיה בהרי בהרת איכא שאת דעדיף מיניה ניצרפיה בהדי שאת לאו תולדה דידיה הוא ובדין הוא דמצי אמר דאי ר"ע הא איכא שלישית ורביעית מדקאמר זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובמתני' לא קתני אלא שניה לה דאלמא לית ליה לתנא דמתני' ד' מעלות אלא הא אלימא ליה למיפרך מדלית ליה לסיד ההיכל למאן ניצרפיה ור"ע הא אמר שמצרפין כולן זה עם זה ופרכינן א"ה קרום ביצה נמי כלומר אדפרכת מסיד ההיכל פריך נמי מקרום ביצה לר"ע בהדי מאן ניצרפיה אם איתא דסיד תולדה דבהרת והיא למעלה מקרום ביצה ואין שני מראות רחוקים מצטרפים השתא קרום ביצה בהדי מאן נצרפי ניצרפי בהדי שאת איכא סיד דעדיף מיניה ניצרפיה בהדי סיד שהוא קרוב לו לאו בר מיניה הוא דהא אית ליה לתנא דמתניתין סיד תולדה דבהרת קרום ביצה תולדה דשאת ומכח שני אבות הן באות אלו שתי התולדות ואין מצטרפות זו לזו ומהדרינן האי מאי בשלמא בלא סיד ההיכל קרום ביצה לא קשיא דאיכא לצרופה בהדי שאת ואע"פ שסיד מפסקתה דלשאת ולספחת כתב טפלה רבה רחמנא לשאת אע"ג דמינחתא מינה טובא אלא סיד ההיכל קשיא כדאמרי' בהדי מאן ניצרפיה אלא מחוורתא מתני' דלא כר"ע והשתא דאוקימנא דלא כר"ע סיד וקרום ביצה נמי מצטרפין כל אחד לאביו דבר מיניה הוא נקוט האי כללא בידך דלכ"ע בהרת עזה לבדה ואין במראות שוה לה קרום ביצה למטה מכולן ואין למטה הימנה אבל בשאת וסיד ההיכל פליגי תנא דידן ס"ל סיד שוה לשאת במראה לבן שבה והויא תולדה דבהרת והיינו דלא קתני שלישית ורביעית ור"ע ס"ל שאת למעלה מסיד נמצאו שתי תולדות לשאת וכולן מצטרפין זו לזו כלומר שתי התולדות ואביהן ואפי' קרום ביצה לשאת דטפלה רבי רחמנא לשאת ואף ע"ג דמינחתא מינה טובה וב' התולדות זו לזו אבל בהרת אין לה תולדה כלל אבל היא מצטרפת לשאת מרבוי הכתוב כדתניא בסיפרא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת והיה מלמד שמצטרפין זה עם זה וסתם ספרא ר' יהודה אליבא דר"ע והיינו דאמרי' בגמרא לקמן דשמיע ליה לר' יהושע מיניה דאבוה דכולהו בהדי שאת מצטרפי ואם תשאל לתנא דמתני' דס"ל דהסיד והשאת שוין במראה לבן שבהן א"כ במה הן חלוקין זה מזה ומה ראה שעשה הסיד טפלה לבהרת והרחיק אותו מן השאת שהיא שוה לו במראה יש להשיב אף על פי שמראה לבן של הסיד והשאת שוין זה לזה לתנא דמתני' הן חלוקין זה מזה בממשן כי משמש הסיד חלוק ממשמש הצמר אע"פ שמראיהן שוין ותנא דידן גמיר גזירה שוה דרבי זירא נאמרה לבנה בשאת ונאמרה לבנה בבהרת כשם שטפלה לזו כך טפלה לזו לכך עשה הסיד תולדה לבהרת שהיא שניה לה במראה שלא נשאר לנו לתת לה תולדה אחרת אבל רבי עקיבא לא גמי' גזירה שוה דר' זירא והיכא שמעת ליה לר"ע זו למעלה מזו אי נימא מדתניא וכו' עד ואילו מסי' ההיכל למעלה ומקרום ביצה ולמעלה לא קאמר ליה אלמא שמיע ליה מיניה דאבוה שכל התולדות מצטרפות לשאת כדאמרי' ואין אחד מהן מצטרפות לבהרת כדסבירא ליה לתנא דמתני' שהסיד ובהרת מצטרפות זו לזו דילמא שאת ותולדתה כבהרת ותולדתה כלומר דלמא ה"נ קאמר ליה ויאמר קרום ביצה לאביה וסיד ההיכל לאביה ולשון קצר הוא אלא שהתחיל מלמטה שבמראות ולא חשש לפרש למעלה וכאילו אמר מצטרפין כל אחד ואחד מן התולדות לאביה דהיינו שאת ותולדתה ובהרת ותולדתה ופשטנה מר' חנינא דאמר משל דר"ע וכו' וזה המשל אינו לרבנן דהא איכא סיד ההיכל ושאת שהם שוין במראה לבן שבהן לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ומפתוך נשמע בחלוק לרבנן כדאית להו לר"ע כדאית ליה א"ר חנינא משל דרבנן למה"ד לתרי מלכי ותרי הפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה והיינו בהרת למעלה משאת ומלכו של זה למעלה מהפרכי דנפשיה שאת למעלה מתולדתה ובהרת למעלה מתולדתה ומלכו של זה כהפרכי דאידך היינו דאמרי' שהסיד והשאת שוין לרבנן במראה לבן שבהן וכן רופילא שהוא אפרכא דמלכא רבה שוה לאלקפטא דהוא מלכא תנינא ואלקפטא למעלה מריש גלותא וה"ה נמי מפרש מימרא דרבא דאמר כגון שבור מלכא וקיסר אלא שרבא קיצר דבריו מפחד מלכותו שהיה תחת יד שבור מלכא כמו שמפורש בפירוש רש"י ז"ל אבל ידוע היה שהפרכי של קיסר היה שוה כמו שבור מלכא וכן שחקיה דגלימא דעמרא לגלימא דכיתנא ואע"פ שאמרו גלימא דעמרא לא על השאת שהוא כצמר לבן רמזו בו אלא על בהרת העזה לפיכך לקחו בו למשל העזה שבלובן הבגדים כי דרך משל לרבנן הביאוהו לא על העיקר: