המאור הגדול על סנהדרין ג.

[דף י"ג ע"ב] וליעבריה לאדר איכא דקשיא ליה מאי שנא דמקשי האי קושיא לאחרים לר' יהודה ולר' יוסי איכא לאקשויי הכי וליעבריה לאדר או לאלול ונראה פירוק קושיא זו מפירושי רבינו שלמה ז"ל דהיינו טעמא דלא מקשינן לר' יהודה ולר' יוסי כיון דטעמייהו משום תקופת תשרי אי מעברינן ליה לאדר או לאלול זימנין דמיקלע ר"ה באד"ו אבל השתא לאחרים הכי הוא דמקשינן כיון דמשום תקופת ניסן קא מעברי ליעבריה לאדר כדי שיהא אביב של ניסן בתקופה חדשה ואי נמי מיקלע פסח בבד"ו לא איכפת לן דהאי דלא עבדינן פסח בבד"ו משום תשרי דלא ליקלע באד"ו והכא אפשר דלעביד בקייטא חד ירחא חסר כי היכי דליהדר תשרי בדוכתיה למיקלע בב"ג ה"ז וזה הפירוק לא נ"ל שאין נראה מהמשנה ומן התלמוד שהיו דורות הראשונים בימי התנאים נשמרים מבד"ו פסח ומאד"ו ראש השנה ולא היתה תקנה זו עד דורות אחרונים כמו שמפורש בסוד העיבור ובמסכת סוכה בפרק החליל נראה שהיו נשמרים מראש השנה בערב שבת דלא ליקלע יומא דכפורי בחד בשבת ולדברי אחרים לא היו נשמרים כלל והרבה משניות נסתמו בענין הזה כאחרים אלא נראה בפירוק קושיא זו לר' יהודה וד' יוסי שהעיבור תלוי בתקופת תשרי כיון דכתיב וחג האסיף תקופת השנה תלה הכתוב את השנה בתקופת תשרי ולא את החדש לפיכך מעברין את השנה על אותה תקופה ולא את החדש ולפום הכי לא מקשי לתו וליעבריה לאדר או לאלול אבל לאחרים שהעיבור תלוי בתקופת ניסן דכתיב ביה שמור את חדש האביב תלה הכתוב את החדש באביב ולא את השנה משום הכי קא מקשי להו וליעבריה לאדר דמוטב לעשות עבור חדש באביב התלוי בחדש מלעשות עבור שנה שאין השנה תלויה בו:

והוי יודע הא דתנו דבנן על ג' סימנין מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה מדקא חשיב אביב ותקופה בתרתי אתקופת תשרי קיימינן והאי תנא סבירא ליה דרבי יהודה ורבי יוסי ודאחרים וסבירא ליה על שנים משלשה סימנין מעברין אי נמי סבירא ליה בתקופה בהד מינייהו מהני תנאי בניסן או בתשרי ומאי על האביב שיהא האביב עצמו נמצא בשתי ארצות ולא איירי בתקופת אביב וזה הוא הנכון: