המאור הגדול על סנהדרין יז.

[דף עב ע"ב] תמה הוא שלא הביא הרי"ף ז"ל בהלכותיו שמעתא דרב דהבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור ומסתברא לן דהלכתא כרבא דאמר מסתבדרא מילתיה דרב בששבר דליתנתו ואי אמרת אי בששבר מאי קמ"ל מתני' היא היה בא במחתרת ושבר את החבית אם אין לו דמים פטור יש להשיב דאי ממתני' הוה אמינא ה"מ בששבר במחתרת עצמה בשעה שנתחייב מיתה אבל נטל ויצא שכבר נפטר מן המיתה משעה שיצא כרודף שחזר מלרדוף אחר הנרדף שנפטר ממיתה ואי הוו כלים בעיניהו הוו הדרי למרייהו כי שבר בתר הכי אשתכח דהשתא הוא דקא גזל להו כדאמרי' במאן דגזל חביתא מחבריה מעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה תברא או שתיה משלם ארבעה משום דכיון דאלו איתא הדרא בעינא אשתכח דההיא שעתא הוא דקא גזיל ליה קמ"ל דשאני דין רודף מדין גזלן דרודף מכי אתו לידיה קננהו בדמי מההיא שעתא ולכי תבר לה ואע"ג דכי איתנתו הדרי בעיניהו חומרא הוא דרמו רבנן עליה דליהדר ממונא למריה כיון דאיתיה בעיניה והיינו דאמר רבא אבל נטל לא כלומר בשלא שבר אלא עודם בעינם והאלהים אמר רב אפי' נטל דכיון דביש לו דמים ונאנסו קיימי ברשותיה לענין אונסין ה"נ כי אין דמים קיימי ברשותיה ואי מהדר להו מיחזי כמת ומשלם ולא הוי כלומר ולא מסתבר טעמיה דרב בהא דכי אוקמינהו רחמנא ברשותיה לא אוקמינהו אלא לבישותיה לענין אונסין אבל לטיבותיה למקנה ממש לא אוקמינהו ברשותיה מידי דהוה אשואל הלכך כי אין לו דמים ואיתנהו בעיניהו חייב להחזיר ולא הוה מת ומשלם שאין זה נקרא תשלומים אלא חזרת ממון לבעלים וממאי דהלכתא כרבא וליתא לדרב חדא דקשיא מתני' עליה דרב ועוד דמסקינן בתיובתיה דרב ביבי בהגונב כיס בשבת והלכתא דשדנהו בנהרא אלמא הכי הלכתא ואע"ג דאהדרינהו רבא להנהו דינרי דאיגניבו ליה במחתרתא ההיא מדת חסידות הואי ולכבודו דרב דנפק מפומיה ואין למדין ממנה לעיקר הדין: