המאור הגדול על קידושין ה:

איתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה וכו' מה שפסק הרי"ף ז"ל כרב פפא ורב שרביא דאמרי כתבו לשמה ושלא מדעתה אינה מקודשת וכו' (מבואר ברא"ש סימן ט"ז) ואייתי דאיה ממתני' שאין כותבין שטרי אירוסין דהכי אוקמה רב אשי בכתובות לא נראו לי דברי הרב ז"ל ואדרבה ההוא ת"ש דכתובות סייעתא הוא דמייתינן ליה לרב אשי דאמר לא ניתנו ליכתב כלומר דלא הוי כמלוה בשטר דהא אין כותבין אלא מדעת שניהם ודחינוה דחייה בעלמא ולעולם איתא לרב אשי והכא בקדושין לא אפסיקא הלכתא כמאן וספיקא הויא דאי נמי מסייעא מתני' לררב אשי אכתי לא מכרעא מלתא אי כרבא ורבינא אי כרב פפא ורב שרביא:

אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה משום דעולא פי' משום נזירה דמזיגת הכוס אבל לסמפון לא חיישינן ואף על גב דעולא במשנה אחרונה משום סמפון נסיב לה טעמא בן בתירא אעיקר נזירה סמיך והוא משום מזיגת הכוס ומשנה אחרונה בתר ראשונה גרירא וכמוסיפה על אותה גזירה עצמה: