המאור הגדול על קידושין לא:

[דף עה ע"ב] שלש מחלוקות בדבר ר"א אוסר לפי שאין בקיאין בתורת גיטין וקדושין ויש מהם ממזרים ומהם גירי אמת כשרים ועשאום כגר לאחר עשרה דורות ולפיכך כותי לא ישא כותית וכולה שמעתא בתר טעמיה דרב יוסף גרירא אבל רבי ישמעאל ורבי עקיבא לא ס"ל עשאוהו דכותי קלא אית ליה ולדידהו כותי מותר בכותית וג' מחלוקות בדבר ריב"ל גמרא גמירא ליה:

רב נחמן אמר ממזר מאחותו וממזר מאשת ישראל נתערבו בהן וטעמיה דרבי אליעזר קא מפרש על הדרך שפירשנו שיש מהם גירי אמת כשרים ועשאום כגר לאחר עשרה דורות ובתר טעמיה דרב יוסף אזיל אבל אביי דפרכי' לעיל לרב יוסף הוה ס"ל שאין בהם ממזר אלא קנסא וגזירה שגזרו עליהם חכמים ומ"ה פריך ואמר הכא אירי ואידי כי הדדי נינהו:

רבא אמר עבר ושפחה נתערבו בהן גם לר"א על זה הדרך שפירשנו ולאו משום גר לאחר עשרה דורות דהא אפילו גר ראשון אסור בשפחה תדע דאליבא דר' אליעזר היא דאמרינן איסורא משום מאי משום שפחה דאי משום עבד הא ס"ל לר"א עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר דהא אמר אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת אלמא טעמיה דר"א קא מפרש ש"מ:

[דף עו ע"א] מתני' הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה וכו'. בכהן הנושא שנינו ומסייע ליה תלמוד ירושלמי דאמר לא נמצאת מחמיר בישראל מבכהנים פירוש לפי שבלויה וישראלית מוסיף ומשני קנס הוא שקנסו שיהא אדם מדבק בשבטו ובמשפחתו וגמרא דידן מוכחא דאמרינן איהי נמי תבדוק בדידיה מסייעא ליה לר"י אמר רב דאמר לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וההיא ודאי בפסולי כהונה קאמר כגון כהנת לחלל כדאמר ביבמות בפרק יש מותרות וי"ל דכי תנן מתני' צריך לבדוק בכל אדם שנינו דהא אוקימנא בשקרא עליה ערעור ובדין הוא דהיא נמי בדקה בדידיה משום ערעור דממזרת והאי דלא תנייה במתני' שיור שיירה לאשמועי' שיש ערעור שהיא אינה צריכה לבדוק בו כגון ערעור דפסולי כהונה וכדר"י אמר רב וגם זה הטעם נכון: