המאור הגדול על גיטין מא:

מתני' כתב לשם מלכות שאינה הוגנת אר"י אמר שמואל זו דברי ר"מ פי' דלדידיה תצא והולד ממזר אבל חכמים אומרים אפי' לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת ותנשא לכתחלה, ודאמרי' בפ' המגרש והא איכא שלום מלכות וכו' רישא דמתני' נקט ואסיפא קאי אהיה סופר במזרח וכתב במערב דההיא לרבנן תצא והולד כשר ועלה אמרי' הכא בפ' הזורק אמר * בגמ' הגי' אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב רבא אמר רב הונא זו דברי ר"מ אבל חכ"א הולד כשר כלומר תצא ומודים חכמים בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דהיא דומיא דהיה במזרח וכתב במערב וכו' ולא כן פי' רבינו שלמה ז"ל גם הרי"ף ז"ל טעה בזה שלא הזכיר שמעתתא דר"י אמר שמואל:

[כ"ז המאור שייך לעמוד ב' בסופו אחר תי' שכתב בלשון הזה. והד"א] אמר רב ספרא כתבו בתוכו תנן וכו' עד אבל לפני התורף אפי' על פה נמי פוסל קמ"ל ומתני' בחוץ הוא ואמר רב ספרא דעל פה לא פסול אפי' לפני התורף. ולדעתיה דרב ספרא מתני' לא כרבי ולא כרבנן דלדידהו בין לרבא בין לר' זירא חוץ פוסל על פה לפני התורף כך הם דברי הרב ז"ל. ולי לא נראה כן אלא רב ספרא כר' זירא דאמר מחלוקת לפני התורף דרבי סבר גזרינן ע"מ אטו חוץ כשכתבו בתוכו וחזר ומחקו אבל בעל פה אפי' חוץ ואפי' לפני התורף אם חזר בו בשעת נתינת הגט לא פסיל כרב ספרא ודאמרינן בברייתא חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב ע"מ שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב על פה בשעת נתינת הגט קאמרי' ולא בשעת כתיבתו וכדתנן במתני' המגרש את האשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני וכולה שמעתא כעין משנתינו מפרשינן לה וקבעינן לה במסמרות ודאמר רבא להנהו דכתבי גיטי שתיקו שתוקי לבעל עד דכתביתו תורפיה דגיטא שלא יזכיר שום תנאי כי שמא יכתבנו בו ויחזור בו ולא יתקיים התנאי והוה ליה גט כתוב על תנאי או שמא יזכיר חוץ ואע"פ שלא כתבו שהוא פוסל על פה ורבא לטעמיה דאמר חוץ פוסל על פה לפני התורף בפלוגתיה דפליג על רב ספרא ואזיל נמי לטעמיה דאמר כל התנאין פוסלין בגט לפני התורף ואפי' לרבנן אבל ע"מ בעל פה ואפי' לפני התורף ואפי' לרבא ואפי' לרבי כשר ואע"פ שלא נתקיים התנאי כגון שחזר בו מן התנאי בשעת נתינה ונתנו שלא על התנאי דל"ל ראיה למיסר ע"מ בעל פה לפני התורף ואפי' לרבא ואפי' לרבי דעד כאן לא פסיל רבא בפלוגתיה דפליג על רב ספרא אלא בחוץ אבל ע"מ לא ועד כאן לא פסיל רבי כל התנאין בגט אלא בכתב אבל על פה לא ואם נתקיים התנאי אע"פ שכתבו בתוכו ואפי' לפני התורף כשר לדעתו מיהו חיישי' למנהגא דנהוג עלמא דלית למיכתב תנאי בגיטא כלל ולא שרינן הכי לכתחלה. ומה שפסק הרי"ף ז"ל כרבא ואע"ג דר' זירא ורב ספרא תרוייהו פליגי עליה משום דבתרא הוה ולחומרא אי נמי איכא למימר דההיא ברייתא דתני תנא קמיה דר' זירא כרבא דייקא ור' זירא דאפכיה לגרמיה הוא דאפכיה כטעמיה ושנויא הוא ולא סמכינן עליה והתנאין המתקיימין כך דיניהם כל תנאי שתלה הבעל בעצמו או באחר בין בקיום מעשה כגון דאמר אם אעשה כך וכך או אם יעשה פלוני כך וכך בין בביטול מעשה כגון דאמר אם לא אעשה כך וכך או אם לא יעשה פלוני כך וכך אין האשה מותרת לינשא עד שיתקיים התנאי כולו ואע"פ שבידוע שסופו להתקיים כגון מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש ולא משתריא במקום יבם אלא לאחר י"ב חדש דמקיים תנאיה אבל התנאים שתלה הבעל באשה אם הם בקיום מעשה אסורה לינשא עד שיתקיים כגון האומר ע"מ שתתני לי מאתים זוז לא תינשא לאחר עד שתתן וה"ה לאומר ע"מ שתאכלי בשר חזיר וע"מ שתבעלי לפלוני אם לא נתקיים התנאי אינו גט ואינה מותרת לינשא עד שיתקיים התנאי ואם התנאים הם בביטול מעשה כגון ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי וחיי פלוני כיון דלכי מאית מתקיים תנאיה ה"ז כריתות ומשתריא לאלתר וכן ע"מ שלא תינשא לאיש פלוני רמינן עלה בגמ' אי הכי בכולהו תנאי דעלמא נמי לא תינסיב דלמא לא מקיים ליה לתנאיה דאלמא כל כה"ג שריא לאינסובי לאלתר ולא חיישי' שמא תעבור על התנאי ואע"ג דמעיקר דינא הכי הוא החמירו הגאונים ונמצא כתוב בתשובת רבינו האיי ז"ל דלא שריא למעבד הכי לכתחלה משום גדר שלא לפרוץ באיסור א"א ממנהג הראשונים ותקנתם. ויש בפי' רבינו שלמה ז"ל בענין ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך וע"מ שלא תבעלי לפלוני חילוף ממה שכתבנו ולא נראו לנו דבריו ויש מי שמפרש אי הכי בכולהו תנאי בעלמא נמי לא תינסוב אפי' בקיומן דלמא מינסבא ולא מקיימא ליה לתנאיה ומתכוין בפירושו זה כדי שלא לחלוק בכל התנאים למימרא דלא משתריא בכולהו עד שמקיימא להו ואין הדברים נראין כן מדקתני הרי שהלכה ונישאת לא' מן השוק והיו לה בנים ונתאלמנה או נתגרשה ועברה ונישאת לזה שנאסרה עליו אלמא נשואין הראשונים היתר הוו ולא בעבירה ויש מי שאומר בע"מ שלא תבעלי לפלוני כיון שלא הותרה אצלו בשום ביאה לעולם לא בנשואין ולא בזנות שיורא הוי בגיטא והא ע"מ כחוץ דמי משום דבעינן עד שיתירנה לכל איש ואיש ולדידן לא מכרעת מלתא הכי שהרי התירה להתפיס לו בה קדושי כסף ושטר ואפ"ה מינקט לחומרא בכל האי מלתא טפי עדיף: