המאור הגדול על בבא מציעא סט.

כתב הרב רבינו אברהם ז"ל איכא דקשיא ליה הא דתנן מחזיר את המחרישה ביום והא מחרישה עושין בה אוכל נפש כמו צמד של פרות והיאך משכנו מחרישה ואיכא למימר היכא דעבר ומשכנו חייב להחזיר לו דהא כתיב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו והיכא דעבר ונכנס לביתו ומשכנו חייב להחזיר כדאמרינן בתמורה והרי משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו ותנן מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום אלמא אי עבר מהני ובפ' אלו הן הלוקין והרי משכון דכתיב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו והשב תשיב לו ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו בטלו ולא בטלו והא דא"ל אביי לההוא גברא זיל אהדר דהוה ליה דבר שעושין בו אוכל נפש לפי שעה א"ל דמיד הוה צריך ליה כך כתב הרב ז"ל ול"ג אי משום הא לא איריא ול"ק מידי מתני' אקרא קאי דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך [את] העבוט החוצה ובודאי הלוה יכול להוציא אפי' דברים שעושים בהם אוכל נפש ורשאי המלוה לקבלם ממנו הלכך מתני' בלאו דאי נמי משכחת לה וסתמא קתני בין במשכון דהיתירא שקבלו מיד הלוה בין במשכון דאיסורא וקרא נמי אכולהו כתב דמצוה להחזיר ומש"ה מקשינן בתמורה והרי משכון וכו' כיון דקרא אכולהו כתיב ומתני' נמי אכולהו תנן וקושיא דהתם מכר בלילה נמי מקשה ולא משום דברים שעושין בהם אוכל נפש אתאן עלה התם ודא"ל אביי לההוא גברא זיל אהדר ליה לא איצטריך לן למימר לפי שעה שהרי סכינא דאשכבתא הוא מדברים שעושים בהם אוכל נפש בין ביום בין בלילה הלכך מחזיר לעולם ואפי' הכי מהימן עליה מלוה דתפשיה עד כדי דמיו כרבא:

סליק פירקא וסליקא מסכת בבא מציעא