ודאמר הרי"ף ז"ל דהדיוט לא מחייב לשלומי עד שמודיע ליה דעליה סמיך נ"ל ה"מ בשאין השולחני רואה המקח וממכר אבל בעומד ורואהו א"צ להודיע כמו שא"צ להודיע בדן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי וההוא מעשה דר' חייא מוכיח דאי לאו דהוה ר' חייא גמיר כדנכו ואיסור חיובי הוי מחייב מן דינא: