המאור הגדול על בבא בתרא פב.
HaMaor HaGadol on Bava Basra 82a (HaMaor HaGadol on Bava Batra 82a) · המאור הגדול על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רבא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים וכו' הרי"ף ז"ל מקשי על הא דרבא מההיא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ומפרק ליה לקושיין דהתם דלא אמר בתורת הודאה הכא דאמר בתורת הודאה. וכתבה להא דרב ושמואל. בפסק הלכה וזו שגגה גדולה דבהדיא חזינן בגמרא דליתיה להא דרב ושמואל דאינהו אזדו לטעמייהו דאמרי מלוה על פה אינה גובה מן היורשין ולפום הכי אמרי' לא אמר תנו אין נותנין דלא קיימיה לשטרי' ואע"פ שהוד' בחובו הודאה גמורה הויא ליה מלוה ע"פ ואינה גובה מן היורשין ולהכי אוקימנא להא דרב ושמואל בגמרא בשאינו מקויים ולההיא דרב הונא דשכיב מרע שהקדיש כל נכסיו אוקימנא במקויים ואהניא הודאתו שאמר מנה לפלוני בידי שגובה בלא שבועה שאלמלא הודאתו של הלוה היה המלוה נשבע ונוטל כדין הבא ליפרע מנכסים משועבדים דמה לי משעבדי להדיוט מה לי משעבדי לגבוה וליתא לדרב ושמואל דהא פסק רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין הילכך אף ע"ג דלא אמר תנו נותנין ואע"ג דלא נקיט שטרא כלל וכ"ש היכא דנקיט שטרא ואף ע"ג דלא מקויים וממימרא דרבא אליבא דהלכתא היא הילכך ליכא למירמא מדרב ושמואל דהיא דלאו כהלכתא עליה דרבא דקאי מימרא דידיה אליבא דהלכתא וההוא טעמא דאיתמר בגמרא על הנך שמעתתא אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ושלא להשביע את בניו למאי דס"ד מעיקרא איתמר דקא ס"ד דבדליכא שטרא איתמרן שמעתתא דרב הונא ורב ושמואל אבל למסקנא דשמעתא ליתא לההוא טעמא בכה"ג כלל ואף ע"ג דקי"ל אדם עשוי שלא להשביע את בניו ה"מ היכא דאמר אי הוו לי לאו פרעתינהו לפלוני כההוא עובדא דגרסי' בסנהדרין בההוא דקא קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי אבל בשכיב מרע שמצוה את בניו ליכא למימר הכי דהא קי"ל אין אדם משטה בשעת מיתה ודברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמי:
ומאי דכתב הרי"ף ז"ל על האי מימרא דרב הונא דאי איכא בידיה שטרא דליתיה מקויים אי אמר תנו קיימיה לשטריה ונותנין לא אמר תנו אין נותנין מ"ט אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ונראה מדבריו שאם אמר בתורת הודאה גמורה אף על גב דלא אמר תנו נותנין גם זו טעות הוא ואין לסמוך עליה ואפילו אמר בתורת הודאה גמורה כל היכא דלא אמר תנו ולא קיימיה לשטריה אין נותנין וזה דבר ברור הוא דה"ל כמלוה על פה ואינה גובה מן המשועבדין ותמה על עצמך אף כשאמר תנו היאך נותנין לגבות מן המשועבדין בלא שטר מקויים אם אמרו רב ושמואל ביורשים שהרשות בידו לצוות עליהם ולומר תנו דהא אילו בעי יהיב ליה במתנה יאמרו בנכסים משועבדין בין להדיוט בין לגבוה דלאו כל כמיניה לומר תנו הלכך אף באומר תנו אין הדבר נראה לנו לגבות מן ההקדש בשטר שאינו מקויים ומה שאמרו חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש לא אמרו אלא בשטר מקויים ולגבות בלא שבועה אבל לגבות מן המשועבדין בשטר שאינו מקויים אין לנו וכל שכתב ה"ר יוסף הלוי ז"ל בענין הזה אין לסמוך עליו והוי יודע דהא דמקשי' בגמרא אליבא דרבא כלפי ליא איפכא מסתברא לטעמיה דרבא הוא דמקשי' הכי כלומר אי איכא לאפלוגי הכי הוא דאיכא לאיפלוגי אבל אליבא דהלכתא ל"ש אמר תנו ול"ש לא אמר תנו אם אמרו יתומים פרענו נאמנין: