המאור הגדול על בבא בתרא נז

והא דשלח רב אחא ברי דרב עויא לדברי ר' יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק איכא דקשיא ליה משום דתנן במתניתא כתובין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה דבריו קיימין אלמא דלשון מתנה אהני להעביר הירושה ממקומה ותניא נמי האומר תנו שקל לבני בשבת וכו' עד ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם וכו' והא הכא דראשונים ראוים ליורשו ואפ"ה אם מתו יירשו אחרים תחתיהם ולא אמרי' ירושה אין לה הפסק אלמא לשון מתנה מהני ויש למקצת המפרשים בקושיא זו פרושים רחוקים ורחוקים והפירוק הנכון דלא אמר רב אחא בר עויא אלא באומר נכסי לך שלא הזכיר בפירוש לשון מתנה וזה שאמר שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה ודומה לו במס' ע"ז שאין טעם כמון אלא ריח כמון והוא כמו שאינו טעם כמון אף כאן פי' שאינו לשון מתנה ודומה לו בכתוב מחסרון הכנוים וחשקת בה ולקחת לך לאשה אשר עשו לירמיה הנביא את אשר השליכו אל הבור: