עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהמאור הגדול על בבא בתרא

המאור הגדול על בבא בתרא לז

HaMaor HaGadol on Bava Basra 37b (HaMaor HaGadol on Bava Batra 37b) · המאור הגדול על בבא בתרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר רב הונא אע"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך של חברו הרי זה לא קנה קרקע בין לרבי עקיבא בין לרבנן דשני אילנות גבי הדיוט לאו בני קרקע נינהו ולמעקר ולשרש זבינינהו ניהלי ולא אמרי' בכי הא מוכר בעין יפה מוכר אפילו לרבי עקיבא אכל מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר הני מילי וכו' אבל גבי אילנות דמכחשי בארעא אי לאו דשייר לימא ליה האיך עקור אילנך שקול וזיל והמוכר כיון ששייר אותם מסתמא בחזקה הראשונה שייר אותם שיעמדו מחוברים בקרקע כדמעיקרא בכה"ג אמרי' כי משייר איניש לנפשיה בעין יפה משייר וכיוצא בדבר זה אנו אומרים בפרק מי שמת מכר דקל ושייר פירותיו לפניו שייר מקום פירי מ"ט כל לגבי נפשי' בעין יפה משייר וזהו השיור שמשייר לעצמו בעין יפה שישאר הדבר בחזקתו ובצורתו כדמעיקרא הילכך אית להו קרקע ואפילו לרבי עקיבא וה"ה לאילן אחד אלא לישנא דמתני' נקט והאי דאמרינן אפילו לר"ע פי' הוא מבעלי הגמרא ולאו למימרא דרב הונא הוא בפירוש תנן רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ותנא עליה מה טעם כלומר למה הם נכנסים בכלל הקדש ואינם נכנסים בכלל המכר לפי שהוא מתירא שמא יעמדו בקרקע שעה אחת קודם עקירתן ואדהכי והכי קא ינקי משדה הקדש הילכך מקדיש להו לכולהו דלא ליגע באיסור הנאת הקדש אלמא לא משייר ארעא דאס"ד משייר ארעא בין בשני אילנות שמשייר לפניו בין באילן אחד הא מדנפשייהו קאי ינקי ופריק רב הונא כרבנן ולאפוקי מפירושא דפרשינן לעיל בגמרא דרב הונא דאמר אפילו לרבי עקיבא קמ"ל השתא דלא אמר רב הונא אלא אליבא דרבנן דפליגי עליה דרבי עקיבא ור"ש כרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר וקא משייר ארעא בין באילן אחד בין בשני אילנות והיינו דקאמר הואיל ויונקין משדה הקדש תוב אקשינן ומי מצית מוקמא לר"ש כר' עקיבא והתניא הקדיש ג' אילנות ממטע עשרה לבית סאה ובנטיעות עסקינן לפום מאי דגרסינן משמעתא דאילן דעולא וגבי הקדש לא הלכו בו כדין הדיוט מד' אמות עד שש עשרה דכיון דבנטיעות עסקינן ולא באילנות כך ראו חכמים לתת בהם שיעור ממטע עשרה לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם כגון העולים מן השרשים כשהוא פודה פודה בית זרע וכו' פחות מיכן מקורבין או יותר ע"כ מרוחקין או שהקדישן אחד אחד בזה אחר זה לא הקדיש לא את הקרקע וכו' מני הא אילימא רבנן הא אמרי מוכר בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין יפה מקדיש כעין עין יפה דמתנה שנכנס בה בור ושובך וגת יותר ממה שהוא נכנס בכלל המכר אפילו לר"ע וכיון שכ"כ היא גדולה עין יפה דמתנה והקדש דין הוא שיהא להם קרקע אפילו לאילן אחד אלא לר"ש היא דאמר מקדיש בעין רעה מקדיש בציר ממתנה דהא אמר הקדיש את כולן ובהדיוט כמאן סבירא ליה כרבי עקיבא הא אמר אפילו במוכר דבעין יפה מוכר וכ"ש במקדיש דלא מגרע ליה ממאי דיהבי ליה רבנן אלא פשיטא דר"ש בהדיוט כרבנן ס"ל וקאמר ר"ש כי היכי דבמוכר בעין רעה מוכר ומשייר ארעא מקדיש נמי בעין רעה מקדיש ומשייר ארעא ומשום הכי לא הקדיש את הקרקע בשהקדישם בזה אחר זה אלא קשיא הואיל ויונקין משדה הקדש דמשמע דלא משייר ארעא דאי הוה משייר מדנפשייהו קא ינקי ומסקנא דקושיין הוא כלומר הא ודאי קשיין אהדדי אלא ר"ש לדבריהם דרבנן קאמר להו כלומר לעולם כדקאמרי' מעיקרא רב הונא דאמר אפילו לרבי עקיבא ור"ש בהדיוט ס"ל כרבנן דבעין רעה מוכר וקא מדמה דין גבוה לדין הדיוט ולעולם משייר ארעא וכי היכי דבהדיוט לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה הם הכי נמי במקדיש שכל מה שאינו נכנס בכלל המכר אינו נכנס בכלל ההקדש ור"ש כשאמר לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי כי היכי דמוכר בעין רעה מוכר מקדיש נמי בעין רעה מקדיש ולא הקדיש את כולן ומשייר ארעא אלא לדידכו דאמריתו מקדיש בעין יפה מקדיש תהוי עין יפה דידכו גבי הקדש בעין יפה דר' עקיבא גבי מוכר וכי היכי דמודה ר"ע במוכר שלא מכר את כולן אודו לי נמי אתון שלא הקדיש את כולן כלומר בור וגת ושובך אלא דרוב המורכב וסדן השקמה אפשר דסבירא לכו שהקדיש אותן דכיון דבעין יפה מקדיש ולא משייר ארעא לנפשיה אם לא היה מקדישן נמצאו יונקין משדה הקדש ור"ש לא הוה ידע להאי סברא דאמר רב הונא אפילו לר"ע משייר ארעא לנפשיה ולרווחא דמילתא קא פריך אודו לי איזי מיהא שלא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ואמרי ליה רבנן לא כלומר לא כדסליק אדעתך דעין יפה דהקדש דידן כעין יפה דמוכר לר"ע אלא עדיפא מינה טובא והרי היא כעין יפה דמתנה שנתן את כולן והקדיש את כולן ולא שייר ולא מידי וטעמא דמילתא כדפריש בן נקוסא זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש וכיון דקם ליה האי תירוצא קמה לה שמעתא דרב הונא כדמעיקרא ואפילו לר"ע ואי נפלי לא שתיל להו והוצרכתי לפרש שמועה זו כדי לזווגה עם מה שפירשנו בפ' חזקת הבתים בשמעתא דרב זביד ורב פפא ולאסוקי שמעתא כולה אליבא דהלכתא כפי מה שנראה לנו לעניות דעתנו זולתי מה שראינו בפי' חכמי הדור. והמקום יצילנו מכל חטא ושגיאה אמן: